הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 

מכתבי דון קישוט

 
 

החוצפה של טייסי המשטרה
 
סא"לים מחיל האויר יעברו בקרוב לשורות המשטרה : סא"ל ב, שפיקד על יחידת "שלדג" ומונה למפקד הימ"מ. וסא"ל נ, טייס מסוקים ותיק שמונה למפקד היחידה האוירית. אלא שעל מינויו מעיבה החוצפה של טייסי היחידה, שיצאו כנגד ההחלטה ופנו לשם כך לתקשורת.
 
לטענתם, סא"ל נ אינו המועמד המתאים ביותר מבין אלו שבחנה ועדת האיתור שמינה המפכ"ל וכי המועמד המתאים ביותר הוא טייס מהיחידה שעבר בינתיים לשרת בתפקיד אחר במשטרה. בנוסף לכך, טוענות הנשמות הטהורות מהיחידה האוירית, יש בסא"ל נ פגם נוסף : יתכן והוא רק יושאל למשטרה מחיל האויר ולאחר סיום תפקידויחזור לחיל האויר.
 
היחידה האוירית הייתה תמיד ה"פוסטר" של המשטרה. מסוקיה מככביםבתמונות רבותשמנפיקה המשטרה ומידי פעם מוזמנים עיתונאים לבקר בבסיס היחידה ולהתרשם מהשוטרים/טייסים. טייסי היחידה זוכים, שלא בצדק, לשכר גבוה מאוד במונחים משטרתיים. בניגוד לעמיתיהם בחיל האויר, הסיכון היחיד בעבודתם הוא סיכון בטיחותי. כל סייר, בלש או חוקר מסתכן יותר מהם, פיזית ומשפטית. אבל במשכורות בין הטייסים לבין השוטרים האלו יש הבדל של שמים וארץ. טייסי המשטרה מקבלים את דרגתם הצבאית כאשר הם מתגייסים למשטרה, אבל שיא החוצפה הוא בתקן של דרגת מפקד היחידה. הוא מקבל דרגת נצ"מ, דרגה המקבילה לאל"מ בצבא, כל זה כדי לפקד על 6 מסוקים וקומץ טייסים. אין לו אפילו צוות טכני (המסוקים מטופלים ע"י טכנאי חברה פרטית). מפקד טייסת בחיל האויר מפקד על מספר גדול בהרבה של מסוקים וטייסים וכמו כן עומד לרשותו צוות טכני גדול. ועל כל זה מפקד סא"ל. זאת-אומרת שמפקד טייסת בחיל האויר משתכר פחות ממפקד היחידה האוירית הזעירה של המשטרה. על ההבדל בקושי בין 2 התפקידים אין צורך להרחיב.
 
כנראה שהשכר, התנאים המשופרים ובעיקר עודף הזמן הפנויגרםלחלק מהטייסיםלהסתחרר והם החליטו למתוח ביקורת בתקשורת על מינוי מפקדם החדש. רק שבעודםטסים לתקשורתהם שכחו דבר משמעותי אחד : אותו קצין שהם כה חפצים במינויו, "הוצנח" בעצמו לתפקיד משטרתי "כחול" למרות שמעולם לא שירת כשוטר או כקצין משטרה ! ולא רק הוא, ישנם עוד טייסים שיצאו מהיחידה האוירית ומונו לתפקידים מחוץ ליחידה. מה אמור לחשוב שוטר שהסמת"ח החדש שלו אינו מבין דבר בעבודת משטרה ? מה אמור להרגיש קצין בתחנה שבמשך שנים עבד קשה והתמקצע בתחנה שלו ולפתע מגיע מישהו ללא כל ניסיון בתחום עיסוק זה ומקבל את התפקיד ? רק בגלל שהוא טייס. מפליא שאיש מהשוטרים והקצינים האלו לא רץ לתקשורת להתבכיין.
 
אפשר היה לסכם בלעג שמה שחשו שוטרים וקצינים שקיבלו"אאוטסיידר" חסר ניסיון משטרתי כמפקדם, חשים כעת טייסי היחידה האוירית. אלא שמידת התאמתו של סא"ל נ לתפקיד מפקד היחידה האוירית עולה בהרבה על מידת התאמתם של טייסי היחידה האוירית לתפקידי פיקוד במשטרה. מי שפיקד על טייסת בחיל האויר, יכול בקלות לפקד על קומץ של טייסים ומסוקים, שלא עובדים קשה בלשון המעטה. מה שניתן לומר כעת לטייסים הוא "מזל טוב". סוף סוף הוכחתם שאתם אכן קצינים בכירים במשטרת ישראל : צבועים, בכיינים ומדליפים !
 
הזיכוי שהוביל להרשעה שהובילה לזיכוי

ביוני 2002 רושמים שני שוטרי סיור של מרחב דן דו"ח תנועה לנהגת.מחוסר מקוםנדלג על מה שבדיוק קרה, למרות שזה חשוב מאוד, אך נאמרשהנהגת נעצרה בגין תקיפת שוטר והפרעה לשוטר. היא נחקרה ושוחררה, וכמובן התלוננה במח"ש.

מח"ש מחליטה לסגור התיק מחוסר ראיות והנהגת מערערת לפרקליטת המדינה. באוגוסט 2003 היא נעניתכי אין סיבה לשנות את החלטת מח"ש מאחר ו"הנילונים (השוטרים) פעלו כתגובה לפרובוקציות שונות שמידת חומרתן גברה כלל שהתפתח האירוע..."

באוקטובר 2003 מגיש התביעה המשטרתיתכתב אישום כנגד הנהגת. וכאילו שלא די באיחור הניכר בהגשת כתב האישום, התביעה המשטרתית עשתה בתיק הזה עבודה גרועה ביותר, תופעה אופיינית בתיקים שבהם יש צורך לשמוע עדויות, ובמקרה זה נשמעו עדויות. בסיומן זוכתה הנהגת .

וכאן כשלה התביעה המשטרתית שוב: היא לא פנתה לפרקליטות בבקשה לערער על הזיכוי. על כך ישלמו השוטרים ביוקר, שכן בעקבות זיכוי הנהגת החליטה מח"ש, ארבע וחצי שנים לאחר האירוע,להגיש כתב אישום כנגד... השוטרים !

השופט דניאל בארי מצא את השוטרים אשמים במיוחס להם אך הסתפק באי-הרשעה. אבל השוטרים, למרות הענישה הקלה, לא ויתרו. הם ערערו לבית המשפט המחוזי בת"א. לצורך הערעור שכראחד מהםאת שירותיו של אחד מבכירי הסנגורים הפליליים בארץ, עו"ד ציון אמיר. ההחלטה היקרה הזו התבררה כנכונה.

השבוע זוכו השוטרים. שניים מתוך שלושת שופטי המחוזי זיכו את השוטרים מחמת הספק ושופט נוסף סבר שיש לזכותם לחלוטין. השופטים מתחו ביקורת חריפה על הןעל מח"ש והן על הנהגת. חשוב לזכור שלא היה דבר חדש מבחינה ראייתית במשך השנים שעברו. ההחלטה הראשונה שקיבלה מח"ש ואחריה פרקליטת המדינה היו נכונות. על בסיס אותן ראיות לא היה שופט אחד מבין שלושת שופטי בית המשפט המחוזי שסבר שיש להותיר על כנה את החלטת השופט בארי.

ולכל שוטר שחושב את המחשבות המתבקשות בעקבות המקרה הזה,כתבו שופטי המחוזי את הדברים הבאים :

"הנורמה הראויה והמתבקשת אותה צריך בית המשפט לעודד, הינה כי שוטר ישמש כשוטר ויפקח את עיניו ואת אוזניו למתרחש סביבו, תהיינה הנסיבות אשר תהיינה. אדרבא, במסגרת הרצון להתמודד בנגע תאונות הדרכים וההשתוללות בכבישים - ולוואי וכל שוטרי ישראל ישמשו גם כשוטרי תנועה מזדמנים, גם אם נושא זה איננו במסגרת תפקידם המיידי והמוגדר. וכך גם לגבי כל אירוע או עבירה אחרת ששוטר עד להם, גם אם אינם בתחום הגדרת תפקידו הצר.

קל יותר לשוטר להתעלם מעבירות תנועה שהוא עד להן תוך אמירה 'וכי מה לי הצרה הזאת', שהרי ברור כי רישום דו"ח יחייב פעילות נוספת מצדו, מתן עדות בבית משפט וכיוצא בכך, בנוסף לעימות ולוויכוח הצפויים עם האזרחים, שרבים מהם, לצערנו, תוקפניים ואגרסיביים. כאמור, הנורמה אותה צריך לעודד הינה גילוי איכפתיות ומעורבות של שוטר, באשר הוא שוטר."

 
"בלי שבתות וחגים"
 
זוהי כותרת הכתבה של העיתונאית ענת מרדכי כפי שהתפרסמה בעיתון "לאשה" לפני חודשיים. הכתבה עוסקת בשוטרת שלא נציין את שמה מסיבה אחת : לא היא העניין ואין כאן כוונה לפתוח כאן שוב דיון מהסוג הנפוץ באתר בדבר איכותם של שוטרים מסויימים. העניין לכל שוטר בסיפור הזה הוא בדיוק כפי שניסחה זאת העיתונאית בכותרת שנתנה, כותרת שלאחר קריאת הכתבה רק מדגישה עד לאן התדרדר הארגון הזה.

השוטרת המדוברת היא בת 38 וגוייסה למשטרה לפני כ 4 שנים. כיום היא משרתת בנקודת משטרה ביישוב חרדי. לפני כן היא הספיקה ללמוד משפטים וקרימינולוגיה, לעשות סטאז' במשרד עורכי-דין ולעבוד בשיקום אסירים. היא גם נשואה ואם לשתיים. ועוד פרט קטן אחד : היא חרדית. פלא ? בכלל לא. במקום שהיא תתאים את עצמה למערכת, המערכת, בניגוד למקומות העבודה הקודמים שלה, התאימה את עצמה אליה. להלן ציטוטים נבחרים מהכתבה :

"בשנת 2004 התקבלה למשטרה ונשלחה לקורס חוקרים מוסמכים בשפרעם, "ובניגוד לאנשים אחרים בקורס, שגרו שם בתנאי פנימייה, אני חזרתי כל יום הביתה, כי לאשה דתית זו בעיה לא לישון בבית."..."מלכתחילה גם היה ברור שאני לא עובדת בשבתות או בלילות"..."היא למשל לא מבצעת משמרות מסביב לשעון וגם אינה מסתובבת בניידת בשעות הלילה"..."אסור לי לשהות ביחידות עם גבר זר, אז אני נעזרת באופן קבוע בבן או בבת שירות לאומי או בשוטר שנמצא בתחנה"..."גם לא אאזוק גבר במו ידיי ולא אקח ממנו בעצמי טביעת אצבעות שלא יווצר מגע. במקרים כאלה אני נעזרת בשוטר אחר".

אין מספיק מקום לכתוב כאן מה חש שוטר שקורא את הדברים האלו ונזכר עד כמה המערכת מתחשבת בו. עד כמה היא מוותרת על השוטרים הדתיים במשמרות בסופי שבוע ובתיגבורי הר הבית בימי שישי, על הגמישות של מפקדי מלמ"ש ועוד ועוד.

החוקרת הנ"ל זוכה למשכורת נכבדת בשל תאריה ולשאר התנאים הנלווים. שכרה גדל יותר מרבים משוטרי המגזר הייעודי. אבל מקריאת הכתבה זה לא נתפס שהיא בכלל מגדירה כעצמה כשוטרת, ועוד במגזר הייעודי. לא פלא שהעיתונאית בחרה את הכותרת הנ"ל. לא החוקרת ולא אלו שגייסו אותה לא מוצאים פסול בכך שהיא לא ממלאת חלק ניכר מהדרישות המינימליות שהם דורשים משוטר יעודי . על- פי שיטה זו על המשטרה לגייס גם נכים. גם הם יכולים להסתייע בבן או בת שירות לאומי. זו בושה לאירגון ששולח חלק משוטריו לימי עבודה רצופים מחוץ לבית מבלי לשלם להם תוספת ובמקביל קיימת בו תופעה מהסוג הזה. הגיע הזמן שהמשטרה תבין שצריך לתגמל את מי שעושה ולא את מי שיש לו סיבות טובות לא לעשות ! ולא, ניצב עמיחי שי, הכוונה בתגמול היא לא לכובע צמר או לחבילת ממתקים.

ועוד דבר אחד : החוקרת החרדית לא עושה הרבה דברים מטעמי דת. אבל להתראיין ולהצטלם לעיתון שלא נמצא, ובצדק, באף בית חרדי - כנראה שזה מותר מבחינה הלכתית. בעצם, חבל שחרדים לא נחשפים לכתבה הזו, את התנאים המיוחדים שמציעה להם המשטרה, הם לא ימצאו בשום מקום עבודה אחר...
 
 
 
 
בשקט, בלי לעורר גלים, משרד המשפטים הסכים להעניק חנינה למאתיים איש שהתפרעו במהלך ההתנתקות, בהם כחמישים איש שכבר הורשעו בבתי-משפט. משרד המשפטים ימליץ בפני נשיא המדינה לחון את הפורעים במידה והיתה זו הפעם הראשונה שבה הם הורשעו. ח"כים מסוימים דורשים להוסיף לרשימה יותר ממאתיים פורעים נוספים שההליכים המשפטיים נגדם עדיין לא הסתיימו. כל זה נעשה בזכות גורמים פוליטיים שראו לנכון לסייע לא רק לאלו שנעקרו מבתיהם, אלא גם לאלו שלא גרו בגוש קטיף,אך השתתפו במאבקתוך כדי שהם מבצעים עבירות על החוק.
 
להזכירכם, המשרד שמסכים לכך הואאותו משרד משפטים שאליו משתייכת המחלקה לחקירות שוטרים.בדיוק בשבוע בו מודיע המשרד על החנינה הסיטונית, מלאה שנה להרשעתם של 2 שוטרי מרחב דן בגין תקיפת מתפרע שחסם כביש בזמן ההתנתקות. השניים הם ערן נעים ואלירן אברהם. נעים הינו קצין משטרה שזו לא הרשעתו הראשונה בגין שימוש בכוח. אלירן אברהם לא הורשע מעולם לפני-כן.נעים נשלח לכלא ואילו אברהם נשלח לעבודות שירות. בעוד כשבועיים וחצי יתקיים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב דיון בערעור שהגישו.
 
ישנה נקודה מעניינת הקושרת בין החנינה לבין שני השוטרים. הנקודה הזו מופיעה בגזר דינם של השניים שניתן ע"י כבוד השופט חנן אפרתי מבית משפט השלום בת"א בתאריך 29.11.07. אלו הם דברי השופט כפי שמופיעים בפרוטוקול גזר הדין מיד לאחר שגזר את עונשם של השוטרים :
 
"בסופם של דברים, מצאתי לנכון, בנסיבות אלה להעיר הערה אישית שאיננה חלק מהכרעת הדין ומגזר הדין, אלא מחשבה של אזרח מן השורה ולא של שופט.
נראה לי כי שנתיים לאחר האירועים העצובים דנן ראוי, אולי, כי בדומה למדינות אחרות בהן ישבו ועדות פיוס, שיקויים הליך גם בנוגע לנאשמים מהמשטרה ולא רק בנוגע לנאשמים אחרים שהיו מעורבים בעבירות דנן. הליך בו ניתן יהיה לסיים את הנושא בצורה אחרת, סימטרית יחסית להליכים שהסתיימו כנגד מעורבים אחרים, לא שוטרים, באירועי ההתנתקות. ויפה שעה אחת קודם".
 
גורמים שונים דאגו לצעירים הפורעים שאני מאמין שרובם המכריע הינם אזרחים שומרי חוק. אותם גורמים רוצים שהרשעת צעירים אלו לא תפגע בעתידם ולכן מבקשים לבטלה במסגרת מעין "פיוס לאומי". אותם גורמים עשו בדיוק מה שחשב וכתב השופט אפרתי. הם פועלים למען אנשיהם. מי פועל למען השוטרים ? גם אם נאמר שערן נעים אינו עומד בקריטריונים לחנינה, למרות שהשופט התייחס בדבריו גם אליו, הרי שאלירן אברהם ראוי לחנינה לא פחות, ולדעת רבים אף יותר מהפורעים. הוא נשלח ע"י המדינה והופקר על-ידיה בעוד שלפורעים יש מי שדואג. מבחינת השירות במשטרה דינו של אלירן אברהםכבר נחרץ. מדובר בשוטר ששירתבשטחיותרמ 14 שנה. בנוסף לכך כנגד השניים הוגשה תביעה אזרחית, תביעה שהמדינה דורשת מהם להתמודד איתה בעצמם
 
אני מעלה את העניין לא כדי שמישהו במשטרה בכלל ובאמ"ש בפרט יעשה משהו. ממושחתי המטא"ר אני מיואש לגמרי. אני רוצה שאולי מישהו בפרקליטות המדינה, אולי ראש מח"ש, יחושו מעט יסורי מצפון ויורו לפרקליט שיתייצב לדיון בערעור להסכים לביטול ההרשעה. אין בכך שום דבר חריג, להיפך :מדובר בדבר שקורה יום-יום בערעורים של עבריינים שנידונים בבית המשפט המחוזי. אולי צריך לפנות לשר פרידמן שיפעיל את כובד משקלו.אולי סוף-סוף יקום השר דיכטר מתרדמתו ויואיל לעשות את מה שאפילו השופט שגזר את עונשם של השוטרים קבע שראוי שייעשה. הלוואי שיקום חבר כנסת שידרוש הדדיות בחנינות ויתנה זאת גם בביטול התביעה האזרחית.
 
חשוב לי להדגיש : איני מכיר באופן אישי את ערן נעים ואלירן אברהם ואיש לא פנה אליי בעניינם, גם לא הם עצמם. אני מעלה את העניין קודם-כל כדי לסייע להם, אבל גם כדי שכל שוטר יידע מי (לא) דואג לו כשהוא יוצא לטפל בהפרות סדר על רקע פוליטי. המדינה שולחת אותנו השוטריםלקיים החלטות שנויות במחלוקת שלה, מוותרת וחוננת בשקט אתהמתנגדים האלימים, אך לא עושה כך לגבי שוטריה.
 
רציתי כהרגלי להתבטא בצורה יותר תקיפה ומפורטת כנגד גורמים מסוימים, כנגד החנינה שעוברת בשקט, אולם לא אעשה זאת הפעם שכן מדובר בגורלו של שוטר אחד לפחותשיוכרע בעוד שבועיים וחצי. אני מבקש מכל אדם הקורא באתר ושיש לו יכול לעשות משהו, שיעשה זאת בהקדם האפשרי.
 
חישבו על היקף הנזק לשלטון החוק שייגרם מהרשעת שוטר ופיטוריו בגיןהפעלת כוח מופרז בעתאכיפת הסדר הציבורי, ובו-זמנית הענקת חנינהסיטונית לכל האזרחים פורעי החוקשהפרו את אותו הסדר הציבורי ואילצו את השוטר להשתמש בכוח!זו המדינה שאתם רוצים לחיות בה ?
 
 
 
 
לאחרונה מתנהל באתר ויכוח באשר למתנדבים במשטרה. בויכוח הזה חסרות עובדות רבות שאילו היו מתייחסים להן, הרי שהתמונה המתקבלת הייתה שונה. אכן, לשוטרי השטח הפועלים עם או במקביל למתנדבים יש טענות המבוססות על מה שהם רואים ויודעים. התמונה מעט מורכבת, אך כמו בכל דבר שעליו דנים באתר,נדע כולנו בסוף הנאמר כאן מיהו האשם ומהי בדיוק האשמה. ולפני כן הבהרה : יש במשטרה מספר רב של מתנדבים מעולים, בכל המגזרים והיחידות בהם הם פועלים. טוב שהם איתנו ואסור שהדברים הכתובים למטה יגרמו למישהו מהם להטיל ספקבתרומתו האדירה לציבור, למשטרה ובפרטלשוטרים. הדברים הבאים אינם מתייחסים למתנדבים האלו.
 
פיקוד המשטרה סבל תמיד מתסביך נחיתות מול צה"ל. כדי להילחם בכך נקט הפיקוד פעולות שונות לאורך השנים, פעולות שהביאו את המשטרה למצבה הנוכחי. אחת מהן הייתה נושא הקצונה : צה"ל מגייס חיילים לשירות חובה של 3 שנים, אולם זה לא מספיק לו. הוא עושה הכל כדי לשכנע חיילים להישאר ע"י מסלול פיקוד. רבים מהחיילים יוצאים לקורס קצינים, אולם רק קומץ מזערי מהם נותר בצבא עד גיל הפנסיה המאוחר. כדי להתמודד עם הבעיה, צה"ל ממשיך לדחוף עוד ועוד חיילים לקורסי קצינים.
לצערנו משטרת ישראל השתמשה ועדיין משתמשת באותה השיטה : שיטת הקידום היחידה שקיימת בה היא קורס קצינים. לכן רבים השוטרים שיצאו לקורס. לא מעטים אף דילגו על שלב הבד"א והפכו להיות מאזרחים לקצינים. אולם בניגוד לצה"ל, כמעט כל הקצינים במשטרה נותרים בה עד הפנסיה. כך הולך וגדל מספר הקצינים והתופעות הנלוות לכך רבות.
 
מה זה קשור למתנדבים ?
 
השיטה הזו יצרה במשטרה מחסור באנשי שטחשאינם מפקדים. גם שוטרים שלא יצאו לקורס קצינים ניסו למצוא לעצמם תפקידים נוחים יותר, בדומה לקצינים. רבים מאלו שבמחשבי המשטרה ומשרד האוצר מוגדרים שוטרים, כלל אינם שוטרים. רבים מהם היה ניתן לאזרח כבר אתמול.
מה היה הפיתרון של הפיקוד ? דרך החלטת ממשלה במקור,הקימה המשטרהאת תנועת הנוער הגדולה בארץ, תנועת נוער שכוללת גם מבוגרים. לתנועת הנוער הזו קראו "המשמר האזרחי". בתחילה הכוונה הייתה שהמתנדבים יעסקו אך ורק בסיורים שכונתיים למניעת פיגועים, אולם כאן נוצר שיתוף אינטרסים בין מתנדבים רבים שביקשו להרחיב את תחומי פעולתם, לבין פיקוד המשטרה בכל הדרגים שסבל ממחסור חריף באנשי שטח. הפיקוד איפשר כניסת מתנדבים לתחומים רבים ובמספרים חסרי פרופורציה למספר השוטרים. כיום מתגאה פיקודהמשטרה בעשרות אלפי מתנדבים בתנועת הנוער שלו. למספר הזה אתייחס בהמשך.
 
בינתייםמספרם הרב של הקצינים במשטרה גרם לבעיות בשל חוסר יכולתה של המשטרה למצוא תפקידים לכולם. בשל כך נוצר האגף המיותר ביותר במשטרת ישראל - אגף קהילה ומשא"ז. האגף במתכונתו הנוכחית הוקם באמצע שנות התשעים. בראשו עומד ניצב ולו סגן בדרגת תנ"צ. פיקוד האגף כולל גם נצ"מים ומספר רב של רפ"קיםוסנ"צים. כולם צמחו בעיסוקי המשטרה הקלאסית וכולם היו זקוקים לתפקיד, תפקידשלא נמצא להם. גם מחוץ למטה האגף נוצרו תקנים רבים : בכל מחוז יש קצין אק"מ מחוזי בדרגת נצ"מ ולו סגן סנ"צ ועוד כמה רפ"קים, בכל מרחב יש סנ"צ וכמה רפ"קים ובכל תחנה רפ"ק ועוד רפ"ק ולפעמים עוד אחד. לכל אלו יש אינטרס להצדיק את קיומו של התפקיד שלהם. כל אחד מהם יודע שאילו היומתגלים מימדיו האמיתיים של המשא"ז ותרומתו, הרי הייתה עולה דרישה לפרק את האגף. מהם המימדים האמיתיים ?
 
אלפים בודדים ! כל השאר הם פיקציה. מתנדבים שכלל לא מגיעים, או כאלו שמגיעים רק לשתות קפה בבסיס ההפעלה. מתוך אלו שכן מגיעים ופעילים, רק קומץ אפסי אכן תורם, הן מבחינת הידע שלו והן מבחינת היכולת. בכל בסיס הפעלה ללא יוצא מהכלל ישנם מתנדבים שמוגדרים "הגרעין הקשה". חלק מהם בעייתי מבחינות שונות. הנוסחה פשוטה : ככל שלמתנדב יש יותר זמן לבוא ולהתנדב, הרי שפעמים רבות מדובר באדם שלא נקלט במסגרות אחרות כמו עבודה, לימודים, משפחה, צבא וכו''''. מעורבות אנשים כאלו באירועים משטרתיים היא מתכון לבעיות.
 
אבל שיא הטימטום הואשפיקוד המשטרה מעדיף בדיוק סוג כזה של אנשים !הסוג האחר קיים אמנם, אך פעיל באופן מועט וגם אז תרומתו מצומצמת שהרי ככל שמתנדב הוא אדם יותר איכותי, נותר לו מעט זמן פנוי, וגם כאשר הוא מצליח לבוא, הוא מגיע מעט מידי מכדי להתמקצע.מאחר ויעילות בסיס ההפעלה נמדדת ע"י כמות המתנדבים ומספר השעות שהם נותנים, כל קצין אק"מ תחנתי לוחץ על פקודיו להגדיל ככל האפשר את מספר המתנדבים ולמנוע בכל דרך את גריעת הקיימים, גרועים ככל שיהיו. פקודיו, מפקדי הבסיסים, "מיישרים קו" עם דרישות מפקדם ומגייסים כל דבר שזז ואין לו עבר פלילי, גיוסים הכוללים הליכה לבתי מגורים ומעבר מדלת לדלת כמו מתרימים. קצין האק"מ בתחנה צריך מספר גדול של שעות ומתנדבים לצורך דיווחיו ל 2 מפקדיו : המת"ח וקצין האק"מ המרחבי. גם לקצין האק"מ המרחבי 2 בוסים שהוא צריך להשביע את תיאבונם וכך גם קצין האק"מ המחוזי.
 
לפני מספר שנים, בכדי להגדיל עוד את הסטטיסטיקה, נעשה שינוי באחד מתנאי הקבלה הבודדים למשא"ז, סעיף גיל הקבלה: עד אז גויסו נערים מכיתה י"א. בכל בסיס הפעלה היו גם נערים רבים בכיתות נמוכות יותר שפעלו בבסיס במסגרת פרויקט "מחויבות אישית". הם לא הוגדרו מתנדבים ולא יצאו לפעילות שיטור. קם אחד מבכירי האק"מ ומצא שיטה לשפר באופן מיידי אתהסטטיסטיקה : גם נערי "מחוייבות אישית" יוגדרו כמתנדבים ! וכך ניתן לראות כיום ניידת משטרה ובה נוהג אדם בן 65 ולצידו נכדו, תלמיד כיתה ט...
 
כל הביקורות שנעשות בכל דרגי האק"מ עוסקות בשיטת רישום הנתונים : מתנדבים, שעות, פעילויות וכדומה. הביקורות אינן בודקות זיופים (כמויות שלידן סטטיסטיקת הפשיעה של המשטרההיא מופת של דייקנות) וגם אינן בודקות את טיב המתנדבים ואת טיב הפעילות . לדוגמא : אדם דתי שמגיע אחת לחודש להתנדב ביום חול, הולך ביום שישי לבית הכנסת. במסמכי האק"מ נרשם שבכל שבוע האיש השתתף באבטחת בתי-כנסת...). איש אינו מעלה תהיות כיצד ילד בכיתהטיכול להתמודד עם פעילות שיטור ואיך אדם שאינו מסוגל לרוץ יכול לשבת בסיור משטרתי. סיפורים על ביזיונות ניתן למצוא בכל בסיס הפעלה. שם כמובן יספרו לכם על מה שהיה ולא על מה שקיים כרגע.
 
כתוצאה מכך סופגים השוטריםנזק כפול : רמת "השוטרים" שהם פועלים איתם או לידם היא נמוכה מאוד והתדמית שנוצרת למקצוע השיטור הולכת ונעלמת. אם ילד בכיתה ט יכול להיות שוטר, אםבעל חנות שמגיע אחת לחודשיים יכול לסייר בניידת, האם יש בכלל מקצוע כזה שנקרא שוטר? (ועוד לא דיברנו על שח"מ).
 
לפיקוד המשטרה יש עוד סיבה להיות מרוצה מהמצב : "תנועת הנוער" שלהם ממומנת בחלקה הגדול ע"י גופים אחרים ובראשם הרשויות המקומיות. יש תחנות ומרחבים שבמשרדי האק"מ שלהם יש 2 פקידות : האחת שוטרת והשניה אזרחית , עובדת הרשות.למשטרה נותר לשלם "רק" את משכורות אוכלי החינם שמפקדים על כל זה (אין לה ברירה, שהרי בכל מקרה היא לא יכולה להיפטר מהם).לפני מספר שנים החלה לפעול עמותה שמגייסת כסף שאיתו היא רוכשת ניידות וציוד למתנדבים לצורך מאבק בתאונות הדרכים. פיקוד המשטרה מרוצה מתוספת האמצעים, האנשים ודו"חות התנועה ומבחינתו המשטרה רק מרויחה. פעילות העמותה מבורכת אולם היא החמירה את הנזק לשוטרים : אנשים רבים התנדבו בשל התנאים הטובים (ניידות וציוד) ובשל העניין הצודק, אך במקביל תדמית השוטר ספגה מהלומה נוספת. כל אדם שיכול לרשום דו"ח תנועה הפך לשוטר !
 
המשטרה גם "אימצה" את כל יחידות החילוץ, שהרי זה מאפשר תוספת תקנים במטה (קצין יחידות חילוץ וכו''''). מה למשטרה ולחילוץ מטיילים ?למה לאמד"א או כיבוי ? למה לא צה"ל שמחזיק יחידות דומות ומסלוליהכשרה ?ככה ! כי זה תקנים לקצינים במטא"ר.
 
אילו היה השר מחליט למנות מתנדב כראש אגף התנועה, היו כל הקצינים הבכירים מייללים : "הוא חסר הכשרה, זה תפקיד למישהו עם ידע, ותק וניסיון, למה לקחת מבחוץ כשיש מועמדים ראויים בפנים ?". שערו בנפשכם שאדם יקר לכם נאלץ לעבור ניתוח. תארו לעצמכם שצוותבית החוליםיהיה מורכב כמעט כולו מאנשים שרוצים לעזור למערכת הבריאות ונהנים מהתדמית ומהמגע עם החולים.כולםעברו הכשרה של מספר שעות, שהרי אי-אפשר לשלוח אותם לבי"ס לרפואה או לבי"ס לאחיות כי לא כולם יתקבלו ולרובם יש קריירות שאינם מאפשרות להם לעזוב הכל וללכת ללימודים כה ממושכים וקשים. הייתם מוכנים שיקירכם ינותח בבית החולים הזה ? אז במערכת הבריאות זה עדיין לא קיים, תודה לאל, אבל ב"מרכז הרפואי למאבק בפשיעה, בתאונות ובסדר הציבורי ע"ש דודיכהן" זו המציאות כבר שנים רבות. פלא שהמרכז הרפואי הזהמוביל באחוזי התמותה ?
 
ואגב, אין אף מדינה דמוקרטית בעולם שבה יש מספר כה רב של מתנדבים ביחס לשוטרים, ועוד מתנדבים שמקבילים בסמכויותיהם לשוטרים. טוב, אבל בכל המדינות המפגרות האלויש לשוטרים איגוד מקצועי. שיבואו לארץ וילמדו איך מתנהלת משטרה איכותית, חסרת איגוד מקצועי אך מרובת אנשים מחופשים לשוטרים !
 
 
 
לאחר שפורסמו מסקנות ועדת זיילר, הצהיר השר דיכטר על שינויים שיעשה, שינויים שיהיו ברוח לקחי הוועדה.אחד הצעדים בהם נקט השר הוא מינויו של סגן המפכ"ל, ניצב בני קניאק, לתפקיד נציב שב"ס. מספר חודשים אחר-כך הביא קניאק לאישור השר מינוי שלו לאחד התפקידים החשובים בשב"ס. את מי הביא קניאק לתפקיד ? את מקורבו נצ"מ X. עם כניסתו לשב"ס קודםX לדרגת תת-גונדר(המקבילה לתנ"צ). האם ידע השר דיכטר את העובדות הבאות כשחתם על המינוי ? אולי ידע והתעלם מהם ? דרך מינוי זה ניתן ללמוד על אופן המינוי של קציניםבכירים (חבר מביא חבר), עלחותמת הגומישמהווההשר ועל עומק ההצהרות שהוא מנפק מידי פעם. וכעת לעובדות :
 
בתחילת שנת 2004 מונה X לתפקיד מפקדיחידה טריטוריאלית מסויימת.הוא פיקד עליה במשך 4 שנים בקירוב ותקופתו תיזכר כבעלת "הישגים" יוצאי-דופן :
  1. מימדי העזיבה של שוטרים וקצינים מהיחידה היו חריגים אפילו ביחס לכל יחידת משטרה אחרת. רבים מהם תלו זאת ביחס שקיבלו ממפקדיהם.האיש מספר 1 היווה להם דוגמא :X ניחן ביחסי אנוש כה גרועים שהוכחה להן ניתן היה לראות כאשר היה נפגשבמקרה במסדרון עם שוטרים שלו : הוא בקושי הזיז את ראשו. זו הייתה אמירת השלום שלו !היו רק מפגשים מועטים כלאו שכן Xכלל לא הסתובב במסדרונות היחידה עליה פיקד ולא במקומות הלא-ממוזגים בהם היו שוטריו. הוא העדיף לשהות רוב הזמן במשרדו. מי שחשד שהסיבה לריחוק שהפגין היא שזהטבעו של האיש, היה צריך לראות אותו עם קומץ שוטרות נאות ועם המוקדניות במוקד 100. למרות שלא ברור הקשר בין תפקידו לבין המוקד, הוא נהג להגיע פעמים רבות לשם ובמפגשים איתן הוא היה מתגלה כאדם ידידותי מאוד...
  2. X מונה לתפקידו בעקבות חשדותלקשר אסור ביןקודמו לבין גורמים עברייניים, חשדות שלא הבשילו לכתב אישום (למה ? מח"ש !). אולם גם בתקופת כהונתו של X היומספר מקריםשבהם עלהחשדשקשר בין גורמים ביחידה לבין עבריינים הביא להכשלת פעילות משטרתית ופעם אחת אף לביצוע עבירה חמורה מאוד. למרותזאתX לא העביר מתפקידואיש מקציני היחידה ולא שלח אף אחד לפוליגרף. מח"ש ? נו באמת...
  3. X ניהל את היחידה בעזרת קומץ קצינים מקורבים. להם הוא דאג לתת מה שירצו. אבל שיא החוצפה שייך למה שנתן לאחד ממקורביו. המקורב ביקש לעבור למקום שירות מרוחק מאוד מאחר ועבר לגור באותו האיזור. X, שטירפד ללא מעט שוטרים וקצינים את האפשרות לעבור, איפשר למקורבו לעבור אבל עשה עבורו עוד משהו : הוא לא אייש את התפקיד שפינה מקורבו וזאת לבקשת אותו מקורב שחשש שלא יקלט היטב בתפקידו החדש. ואכן, לאחר מספר חודשים חזר המקורב לתפקידו הישן ביחידתו של X. הסיבה לחזרתו הייתה שלא נקלט היטב במקום שירותו החדש (או בתרגום לעברית משטרתית - הוא לא קיבל רכב צמוד). כדי שיוכל להתמודד עם המרחק בין מקום מגוריו למקום שירותו, דאג X לתת לו רכב מבצעי חדש שיהיה צמוד אליו ושאיתו יוכל לנסוע לביתו ובחזרה - 150 ק"מ לכל כיוון !
  4. ובאשר להישגיו המקצועיים :בטקס סיכום השנה האחרונה בה פיקדX על היחידה, הוצגו נתונים כה גרועים, עד שפיקוד המחוז החליט שלא לפרסם אתדבר קיוםהטקס בפרסומים שלו ובדיווחיו לתקשורת, בניגוד לסיכומי שנה של יחידות אחרות. הסיבה האמיתית לכך הייתהחשש שכתבי הפלילים יפרסמו את הביזיון ויתנו לכתבה את הכותרת :"אמרנו לכם !" בתקופתו הצליחX ליצור אחידות דיעות נדירה : פקודיו, שוטרים מיחידות אחרות, קצינים בכירים,כתבי פלילים,סניגורים ותובעים, כולם החזיקו באותה דיעה ביחס ליחידה.
 
כל זה לא מנע מרב-גונדר קניאק למנות אתX לעמוד בראש תחום ספציפי שבו נכשללחלוטין קודם לכן.ידוע שקצינים בכירים ממנים תמיד את מקורביהם. מה שלא ברור הוא היכן היה האיש הממונה על המערכת, נבחר הציבור, האיש שהציבור דורש ממנו להיות מעורב במינוי בכירים כדי שרק המתאימים ימונו ?לכן הוא נדרש לבדוק ואז לחתום על מינוי כזה כדי שיצא לפועל.
 
כדי להשלים את תמונת הריקבון נוסיף פרט קטן :
בסיומו של טקס סיכום השנה, שיתה גם שנתו האחרונה בתפקיד, נפרדה המשטרהמ X. פקודיו לשעבר, שבשעה הקודמת נאלצו לשמוע נזיפות ממפקד המחוז וממפקד היחידה הנכנס על מצבה הגרוע של היחידה, ראו כיצד עולה לבמה האיש שעמד בראש היחידה בתקופה שלגביה הוצגו הנתונים. על כתפיו נצצו דרגותיו החדשות.
לאחר נאום קצר שלX שבו נשמעו בקהל לחשושים כגון "מה, הוא יודע לדבר ?" ו"יש לוחוצפה להגיע לאירוע הזה", הוענקה לו מתנת פרידה : רולטה.
מאחר ומצד אחד המשטרה אינה רוכשת רולטות (רכישה בעייתית מבחינה כספית וערכית), אבל היחידה עליה פיקד X תפסה לא מעט רולטות בפשיטות שערכה, מצד שני, עולה השאלה האםנאמר לשופט שהוציא צו להשמדת ציוד ההימורים, שחלק מהציוד לא יושמד אלא ינתן כמתנה לקצין בכיר ? האם כל שוטר יכול לקחת לו חפץ מזירת עבירה ולשמור אותו למזכרת או להעניק אותו כמתנה ?
סליחה, אחרי דו"ח מבקר המדינההייתי צריך לדעת : לקצינים בכירים מותר.
 
בעצם, אולי ראוי היה לתת ל X רולטה. זוהי מתנה מתאימה לו. היא מיטיבה לתאראת הישגיו בתפקידו האחרון במשטרה, אתקידומוהנוכחי ואולי את כל צורת הקידום במשטרה : לא צריך שכל, רק מזל וקומבינות...
 
 
 
מי שמעיין במודעות ה"דרושים" בעיתוני סופי השבוע, נתקל במודעה גדולה שכותרתה הייתה : "דרושים אופנוענים". רק מקריאת שאר הפרטים במודעה ניתן היה להבין שמדובר במודעת גיוס שפירסמה המשטרה ומטרתה גיוס אופנוענים למתנ"א. והנה, השבוע התפרסם בתקשורת הסיפור שמאחורי המודעה : ראש את"ן, ניצב בן-חמו, שיכנע את שר התחבורה לממן למתנ"א רכישת אופנועי משטרה חדשים לטובת מלחמה בתאונות הדרכים. הוסברה לשר תרומתם של האופנועים ביחס לניידות והוא הסכים. משרד התחבורה רכש לפני מספר חודשים15 אופנועי BMW מדגם מיוחד ומאובזר לפעילות משטרתיתשעלות כל אחד מהם יותר ממאה אלף ש"ח. כמה קילומטרים נסעו האופנועים ? כמה דו"חות נרשמו בעזרתם ? כמה נהגים פסולים נעצרו על-ידי רוכביהם ובכמה תאונות הם טיפלו ? אפס ! למה ? המשטרה מתקשה לגייס אופנוענים שיבואו לשרת בתפקיד שוטרי תנועה רכובים. כך הוציא משרד התחבורה תקציב שבא מכספי משלם המיסים ורכש באמצעותו פסלים יפים לחצרו של ניצב בן-חמו. להגנתם טוענים בכירי המשטרה כי למועמדים שיתקבלו הובטחתמריץ כספי של 15 אחוז לשכר. סביר להניח שהאופנוענים שהגיעו ללשכת הגיוס בעקבות המודעה, לא הצליחו לשמוע על התמריץ שכן הם עלו על אופנועיהם ונמלטו מיד לאחר ששמעו להם לאיזה שכר מתווספים 15 האחוזים האלו...
 
אבל נושא הגיוס ידוע ונדון כבר מספר רב של פעמים. מה שמרגיז בכל הסיפור הוא התעלמותם המוחלטת של בכירי המשטרה מקבוצה גדולה של אנשים, בעלי ניסיון רכיבה, בעלי ידע באכיפת החוק ובעליהתאמה מבחינה גופנית ובטחונית. לקבוצה הזו המשטרה כלל לא פנתה. אם מישהו מהקבוצה הזו היה נענה למודעה שפירסמה המשטרה בעיתון, הוא היה נענה בזילזול במשפט "תגיש פניה דרך המפקדים שלך !"
 
פיקוד המשטרה ממשיך ואף מחמיר באחרונה במדיניותו להקשות ככל האפשר על מעבר שוטרים לתפקידים ו/או למקומות שירות אחרים, מתגמלים יותר. הגירסה הרשמית שלראש אמ"שושאר בכירי המשטרההיא ש "השקענו בך כל כך הרבה, כעת אנחנו רוצים לקטוף את הפירות". כששואל שוטר את אנשי אמ"ש ואת סגל הפיקוד מדוע הטיעון הזה לא מתקיים כשמדובר בקצינים, הוא נענה שאצל קצינים יש עניין קידומי, יש צורך לקדמם שכן אי-אפשר שקצין ידרוך במקום. על המוטו הזה רכבו קצינים בכירים רבים ואיתו הגיעו בזריזות לאן שהם היום. רק לדוגמא, על ממ"ז ת"א הנוכחי מספרים כי מאז שחזר מקורס קצינים, לאכיהן בתפקיד אחד יותר משנתיים. הדוגמא שלו אינה חריגה, להיפך. מה שמעניין בו הוא ששוטר שלו שאל אותועל המסלול המהיר הזה שעושים הבכירים במשטרה. השוטר, ממרחב יפת"ח,פגש בממ"זבכנסבעת שזה נכנס לתפקידו לפני כמעט שנה. למי שאינו מכיר, מדובר במרחב ששולט על שטח בעייתי מאוד שכולל את יפו, את איזור התחנה המרכזית הישנה ואת שכונות דרום ת"א. זה מה שאמר השוטר :
"אדוני הממ"ז, אתה יודע כמה שנים קיים מרחב יפת"ח ? אני אענה. שבע שנים. אתה יודע כמה מפקדי מרחבים היו למרחב הזה בשבע שנים ? חמישה ". השוטר שאל האם כמות כזו של חילופים היא הגיונית והסביר לממ"ז כי חילופים כל-כך תכופים של מפקד ששולט על שטח כה בעייתי, גורמים לכך שכל מפקד מביא את האג''נדה שלו ומשגע את השוטרים ברעיונותיו. הוא מבטל את מה שהיה קודם ומביא שיטה חדשה. יש לציין שאיש מחמשת הממ"רים לא סיים את תפקידו שם מסיבות "רעות". כולם (למעט הנוכחי)התקדמו בתפקיד ובדרגה. מפליא שטיעון אמ"ש על "אנחנו רוצים לקטוף את הפירות" לא תופס אצל קצינים בכירים. על הנזק בחילופים התכופים לא מעט שוטרים יוכלו לספר, לאו-דווקא ממרחב יפת"ח, שכן "שוק הפירות" הזה נפוץ בכל המשטרה. ולמי שמתענייןבתשובת ממ"ז ת"א לשוטר:ניצב פרנקוהודיעלשוטר החוצפן שאינו מתכוון לענות לו על שאלתו !
 
יש במשטרה תפקידים רבים שיכולים לתגמלשוטרים בכסף, בתנאי שירות או בסתם רצון לשנותמשהו לאחר שניםבתפקיד קשה. תפקידים כמו חבלה, כלבנים, פרשים, תביעות, שיטור ימי, מז"פ ועוד. יש מקרים שמדובר באותו תפקיד שבו משרת השוטר, אך במקום אחר, קרוב יותר לביתו. לדוגמא : שוטר צעיר המתגורר בת"א בשכירות. לאחר מספר שנים הוא מתחתן ורוכש דירה באיזור מרוחק מת"א בשל יוקר המחירים בה. כדי לשרת בתחנה שסמוכה למקום מגוריו החדש הוא זקוק לנס או לקשרים, גם אם יש תקנים פנויים בה. מכרז ?אולי בחלומות של דודי כהן...כך מגיע אותו שוטר לביקור בתחנה בה הוא רוצה לשרת ופוגש שם מגויסיםחדשים שגוייסו לתפקיד שאליו ביקש להגיע. הוא ממשיך בשירותו מריר ומתוסכל. והתיסכולהולך לאן? נכון, לאלה שהמשטרה אוהבת לערוך עליהם סקרים. בנוסף לכך, השוטר מגלה מה הוא צריך לעשות כדי להשיג את מבוקשו ופועל בכיוון זה, מה שתורם להשחתת הארגון.
 
ובאשר ל"השקעה" שבגללה טוענים באמ"ש שלא משחררים שוטרים : כל מי שהיה בקורס במלמ"ש, בעיקר בקורסים המתקדמים, יודע כמה מבלים החניכים בלימוד בכיתות וכמה הם "מבלים" בתיגבורים. ועוד לא דיברנו על רמת הקורסים ועד כמה הם תורמיםלכישוריו של השוטר. כל שוטר יודע שחודש במלמ"ש ניתן להחליף בשבוע בכיתת לימוד בתחנה.
 
טענה קבועה נוספת של הפיקוד היא שבשל מצוקת כוח האדם ביחידה, לא ניתן לוותר על שוטרים יעודיים. על כך נאמר שזוהי הפרשנות המשטרתיתלמילותיהם אנשי מחתרת לח"יבימי המנדט הבריטי : "משורה ישחרר רק המוות"... יש מצב שקצין משטרה יהיה מרוצה מכמות השוטרים העומדת לרשותו ? גם אם כל התקנים הפנויים יאויישו,לא יהיו מספיקשוטריםביחסלמספר התושבים והבעיות. כל קצין זקוק תמיד לעוד שוטרים כדי להגשים את דרישות מפקדיו, דרישות שאם ימלא אותן, יעבור לתפקידאחר, מתגמל יותר.מישהו בפיקוד חשב פעם שאפשר למדוד הצלחה של קצין במספר השוטרים שלו שרוצים להיפרד ממנו ? האם חשב עמיחי שי על שיטה שלפיה יחוזקו המקומות שמהם הרבה שוטרים רוצים לברוח ?
 
כל עוד המשטרה תמשיך בשיטה שבה דרך ההתקדמות היחידה היא קורס קצינים
כל עודתידרש דרגת קצונה כתנאי קבלהלתפקידים רבים שאין בהם שום עניין פיקודי, כמו תובע
כל עוד יגוייסו לתפקידים מתגמלים רק מועמדים מבחוץ ומקושרים מבפנים
כל עוד לא יתחשבו בשינוי מקום מגורים של שוטר שרוצה לעבור ליחידה קרובה לביתו
כל עוד לא יתנהל מכרז גם לתפקידי בד"א
כל עוד לא יבחר לכל תפקיד המועמד המתאים ביותר מבין כל מי שרוצה בתפקיד, עםהעדפה מתקנת לשוטרים, שום דברלא ישתנה לטובה במשטרה ! לא יעזרו תוספות תקציב, לא יעזרו גיוסים חדשים, לא יעזרו מילים יפות של עמיחי שי וחבריו בכנסים שהוא עורך לאחרונה. משטרת ישראל תמשיך להיות גרועה, תמשיך לסבול מתדמית נמוכה ותמשיך להתדרדר במדרון שבו היא נמצאת שנים רבות.
 
אגב,לא מעט קצינים בכיריםיקודמו בדרגה, בתפקיד או ברכבלפני שיסיימו לקרוא את הכתוב כאן...
 
 
***
 
הסיפור הבא מוקדש לאחד משרי ממשלת ישראל הנוכחית
 
 
היה היתה ארץ קטנה ונידחת ובה איש אחד שרצה מאוד להיות מנהיגה. הוא לא היה גנרל לשעבר ואת דרכו הפוליטית החל דווקא כראשמועצה. בשיא הצלחתוהגיע למעמד של שר במפלגת השלטון. הוא קיבל תפקיד שקשה לצאת בו מוצלח מבחינה ציבורית - השר האחראי על המשטרה במדינה שידועה במעמד החזק שיש בה לזכויות האזרח. הוא החליט לעשות ככל יכולתו שתפקיד זה ישמש לו מקפצה לתפקיד המנהיג.
בזמן כהונתו החלה התקשורת לעסוק יותר ויותר ברמת הביטחון האישי הירוד של האזרחים.הפשיעה גברה, במיוחד בקרב בני המיעוטים שחיו במדינה. לפיכך השר החליט לחזק את המשטרה, לעמוד לצד השוטרים בשטחולדרוש יד קשה כנגד עבריינים. רבים במערכת הפוליטית ובתקשורת לא אהבו שהשר שאחראי על המשטרה מצדד בשוטרים באופן כל-כך בוטה. הרי זוהי מדינה שזכויות האזרח כה חשובות בה. אותו זה לא עניין.
ואז קרה הדבר : בעקבותהיד הקשה של המשטרה,החלוהתפרעויות שלצעירים עבריינים מקרב אותםמיעוטים. בעוד המשטרה מגיבה ביד קשה עוד יותר, ראשי המדינה ניסו להרגיע את העניינים. ומה עשה השר ? ביקש מהמשטרה להבין את המתפרעים ? תמך בהקמת ועדת חקירה שתבדוקממה סובלים הפורעים ולמה נוקטים יד קשה נגדם ? לא. הוא קרא לפורעים "חלאות" ו"אספסוף", חיזק את תמיכתו בשוטרים בשטח וגיבה את מלחמתם בפורעים. התקשורת הפוליטיקאים האחרים הביטו בפליאה במעשיו של השר :הרי הוא רוצה להיות מנהיג המדינה ועוד מעט יהיו בחירות לתפקיד. עם התנהגות כזו, כולם אמרו, הוא בטוח יפסיד. שהרי אנחנו ידועים במדינה שזכויות האזרח הם דבר שחשוב להרבה מצביעים, שלא לדבר על בני המיעוטים שכעת אין סיכוי שיצביעו עבורו.
בבחירות התמודד השר כנגד מועמדת שסיכוייה נראו טובים למדי.רבים היו בטוחים בהפסדו.
הםטעו.
ואם השר שלו הוקדש הסיפור רוצה לפגוש אותו כדי לקבל ממנו יעוץ לקראת שנת הבחירות שהחלה אצלנו, הואלא צריך לנסוע רחוק. בקרוב הוא יגיע לביקור בארץ.זהו נשיא צרפת ניקולא סרקוזי.
 
***
דוגמא אישית:
 
בשבוע שעבר סיים את תפקידו אחד הקצינים הבכירים הטובים ביותר שהיו בצה"ל בשנים האחרונות. זהו מפקד חיל האויר, האלוף אליעזר שקדי. ההישגים המקצועיים שאליהם הגיע החיל בתקופתו הם מדהימים (ראו אתדו"ח וינוגרד והפירסומים הזרים בדבר פעילות כלשהי בסוריה...), אולם בנוסף להם התגלה שקדי כמפקד בעל שיעור קומה.להלן דוגמאות מעטות :
 
  1. בפרשת "אונס" הקטינה מבסיס נבטים, למרות שמי שחשף את הפרשה הוא מפקד הבסיס ולמרות שמצ"ח ניקתה אותולחלוטין מהחשדות (במונחים משטרתיים, התיק נגדו נסגר מחוסר אשמה), למרות זאת הראה לו האלוף שקדי את הדלת החוצה - הוא שלח הביתה אלוף-משנה, טייס קרב ומפקד מוצלח רק כי בשטח שיפוטו היה כשל ערכי.
  2. בפרשת "בנק ההלוואות" במערך טילי החץ (קצין ששימש בנק של פקודיו והעלים את כספם),הוא טיפל ביד קשה בכל המעורבים, בנוסף להליכים הפליליים שנפתחו נגד המעורב הראשי, קצין בתפקיד חשוב.
  3. בפרשת החומר המסרטן במטוסי הסופה הורה שקדי על קירקוע מיידי של המטוסים כדי לא לסכן איש מהטייסים, זאת עוד לפני שהתקבלה חוות-דעת שקבעה שהחומר פוגע בבריאותם. הוא החליט לפרסם בציבור את כל ההתרחשויות ודאג שכל מי שנגע במטוסים יוכל לגשת לבדיקות. לאחר שהוחלט לחזור לטוס במטוסי הסופה, היה שקדי הראשון שנכנס לתא הטייס.
  4. למרות הפריחהבשוק ההיי-טק שבו יש טייסים רבים, הצליח שקדי להחזיר לשירות חלק מהם, אחד מהם משמש כיום כמפקד בסיס. איש מהם לאחזר לצבא בגלל המשכורת.
  5. להלן ציטוט מכתבתו של אלכס פישמןבידיעות אחרונות מתאריך 16.5.08: "בחודש מרץ 2007 דרש שקדי שתוצג בפניו תוכנית דחופה להתמודדות עם המשבר הערכי. הוא התייחס לכך כאל מבצע צבאי לכל דבר. התוכנית נקראה "תוכנית אנשים" וכל חודש הוצג בפניו דו"ח מה עשו המפקדים עבור פקודיהם. נשמעו אז טענות שמפקדים הפכו למנהלים והפסיקו לראות את האנשים...אחרי פרשת נבטים התחילו ללמד בקורסי הפיקוד פחות ניהול זמן ויותר מנהיגות. בכל יום חמישי חייבים מפקדים לקיים מפגשים עם פקודיהם".
 
מי שמכיר מה קורה בחיל האויר יודע שהכתבה מסוף השבוע לא הייתה מוגזמת בשבחים שחלקה לו. אבל לא זו הסיבה למהשכתבתי. כעתהביטו שוב בכל סעיף בנפרד ותארו לעצמכם איךבעיות כאלו ודומות להן מטופלותבמשטרת ישראל...
 
לתשומת ליבם של אלו שרוצים ויכולים לתקן, אך אינם יודעים איך להתחיל. לתשומת ליבו שלמישהו שאולי סוף-סוף יבין שטעה במינוי אחד שעשה במשטרה ואולי ישכיל לתקן זאת בזמן שעוד נותר לו בתפקיד. את מלאכת התיקוןהוא יכול להתחיל בפניה לאלוף (במיל) שקדי.
20.5.08
 
 
מאחר והשבוע הזה עמד בסימן ביקור בוש והתגבור בירושלים, 2 סיפורים על מי שלא השתתפו בתגבור הזה ולא בתיגבורים אחרים:
 
לאחת מיחידות המשטרה הגיע קצין שלא הכיר את משטרה הקלאסית וכולם היו בטוחים שהקצינים הזוטרים יותר "יסובבו אותו" לצרכיהם. בתפקידו החדש הוא נחשף לתופעות משונות שמתרחשות במשטרה הקלאסית, תופעות שכולנו מכירים ומורגלים להן.
אחת מה"תופעות" שהוא גילה עוסקת בשוטרת צעירה יחסית ורווקה. למרות זאת שעות העבודה שלה זהות לשעות העבודה של אימהות ובנוסף לכך בשנה שעברה נעדרה הגברת 120 ימים !הנ"ל ידועה כאחת שלא עושה הרבה גם בשעות ובימים בהם היא נמצאת ולמעשה מבחינת עבודה היא כמעט ולא מורגשת. לגברת יש גם פטור רפואי מתיגבורים. כל זה לא מנעממפקדיה לתת לההערכות גבוהות מאוד. איך ? קחו רמז : באותה יחידה משרת קצין בכיר יחסית, תקוע מאוד בתפקידו ונשוי מאוד...
העובדות האלו היו ידועות לכל השוטרים באותה יחידה, אך הם כבר התרגלו. המפקד החדש הופתע מכך, אבל מה שבאמת הדהים אותו הוא העניין הבא : בכל יום, כשהגברת המוגבלת רפואיתמסיימת את יום העבודה הקצר שלה(בימים שהיא מגיעה אליו) היא עולה על קטנוע ונוסעת למקום העבודה הנוסף שלה. ומהתפקידה שם ?
מדריכת ספינינג...
 
אולי הגברת לקחה דוגמא משוטרת אחרת ששירתה עד לאחרונה בתפקיד דומה, אם כי ביחידת משטרה אחרת. השוטרת הזו הייתה אתלטית רצינית : היא הייתה אלופת משטרת ישראל בריצה.בשל כך היא אף זכתה לפירסום בכתבה מחמיאה שכתב אותה כתב פלילים ידוע מאוד בעיתון נפוץ. טוב, הכתבה עסקה גם במי שהשוטרת נשואה לו, בכיר באחת מזרועות הביטחון. כמה לא מפתיע שגם השוטרת הזו, למרות הישגיה הספורטיביים, היתה פטורה מתיגבורים ועבדה בשעות של מישרת אם למרות שילדיה כבר היו גדולים.
השוטרת הזו פרשה לאחרונה לגימלאותלאחר שבעלה קודם והפך להיות בכיר מאוד-מאודבארגון שבו הוא עובד. יכול להיות שהיא פרשה כי לא יכלה לשאת את המבטים וההתלחשויות ביחידה שבה שירתה בשל תפקידו של בעלה. יכול להיות גם שסיבת הפרישה נעוצה בכך שכבר אין לה צורך לעבוד מכיוון שבעלה מביא הביתה משכורת גבוהה יחסית, משכורת כה גבוהה שיש רק עוד4 אנשים בכלמערכת הביטחון שמרוויחים כמוהו : הרמטכ"ל, ראש השב"כ, ראש המוסד ונציב השב"ס.
מיהו בעלה ? קחו רמז : שמו מוזכר לא-פעם באתר...
24.5.08
 
 
 
הוא קצין צעיר בתפקיד יעודי. הוא משתתף בכל המטלות ואין לו שום קשרים. הוא לא מנסה ולא יודע לעשות קומבינות. הדבר הכי גרוע ששונאיו יכולים לומר עליו הוא שמדובר בקצין שמתנהג עם שוטריו כאילו הוא בעצמו בד"א. תרומתו למלחמה בפשיעה אינה מוטלת בספק. מפקדיו מצאו לנכון להוציאו לקורס קצינים והוא החזיר להם במוסר עבודה ובאיכות עבודה שכה חסרים באירגון הזה. כל זאת נעשה תמיד באופן צנוע ומבלי ש"השתן יעלה לו לראש" כמו קצינים רבים אחרים.
 
הקצין סיים לאחרונה לימודי משפטים. ניסיונותיו להתקבל לסטאז'' לא צלחו (סיפרתי שכבר אין לו קשרים). במקום השירות שלו סיכוייו להתקדם אפסיים (הוא חסר שרירים בלשון ובמרפקים).פרט מעניין נוסףהוא שיש לו רישיון טיס מסחרי (למי שלא מכיר, זהו רישיון מתקדם המאפשר לו לעבוד כטייס) ולרשותו רשומות מאות שעות טיסה.
 
לא מזמן נתקל הקצין בהודעה על מכרז לתפקיד קצין המבצעים של היחידה האווירית של המשטרה. הוא בחן את דרישות התפקיד וראה שהוא עומד בכולן. בנוסף לכך, כך הוא חשב, ניסיונו כטייס יגדיל מאוד את סיכוייו להתקבל ואולי אחר כך יוכל להשתלב כטייס ביחידהשאליה מגיעים רקבוגרי חיל האויר (דרך אגב, בניגוד למשטרה,בכל חברות התעופה בארץיש כיום טייסים רביםשאינם בוגרי חיל האוויר).
הוא שלח פניה והמתין, והמתין, והמתין.ואז ראה שההודעה על המכרז פורסמה שוב. הקצין התפלא : מצד אחד התפקיד עדיין פנוי, ומצד שני איש לא פנה אליו.פנה הקצין ליחידה האוירית ושם אמרו לו שפנייתו כלל לא הגיעה אליהם. בדק הקצין במשרד האמ"ש ביחידתו ואז התגלתה לו הסיבה : פנייתו כלל לא יצאה ממשרד האמ"ש ! מדוע ? מפקד היחידה בה הוא משרת החליט לא לאפשר לו להתמודד על התפקיד ! למה ? לא משהו אישי, הוא פשוט לא רוצה שמישהו יעזוב... האם טרח מפקד היחידה להודיע לקצין שהוא לא מעביר את פנייתו? לא. למה לא ? הוא קצין בכיר, לו מותר הכל !
אולי ראוי לו לקצין הבכיר לעיין במילון בערך "מכרז". אחר-כך רצוי שישאל משפטן מהי המשמעות של אי-העברת הצעה של מתמודד במכרז לתיבת ההצעות ומהו ערכו של המכרז.מאחר והקצין הבכיר יודע הכל, אחרי הכל זו הסיבה שהוא קצין בכיר, הוא לא יעשה זאת. אולי במקומו יעשה זאת ראש מח"ש ? אולי מבקר המשרד לבטחון פנים ? אולי יעשה זאת המפכ"ל רגע לפני שהוא מקדם (שוב) את אחיו ? אולי יחשובהשר לחוסר-ביטחון-הפניםמיהם האנשים שנבחרים לתפקידי פיקוד זוטרים במשטרה ומי לא נבחר ולמה.
 
ואם תיתקלו בקצין צעיר שנראה מיואש ושמקלל את האירגון הזה לא פחות מכם, אנא, גלו הבנה ושנו את נושא השיחה : דברו איתו על מטוסים ותגלו מה המשטרה הפסידה.
18.5.08
 
 
 
 
את המסמך הבא על המשטרה להפיץ לכל השוטרים בשיעורים השבועיים. מאחר והסיכוי לכך קלוש (יותר חשובים הנוהלים שמעבירים כיום כמו "כלליבטיחות לשוטרבזירת התפרצות הר געש...") חשבתי שראוי שתדעו שמסמך כזה קיים החל מהשבוע שעבר. הקטע הבא הינו שיאו וסיומו של אחד המסמכים המשפטיים החשובים ביותר שנכתבו בישראל בקשר לעבודת השוטר בשטח. זוהי סופה של הכרעת הדין במשפטו של מתנדב תחנת שכונות עידו לשצינסקי, הכרעת-דין שנתן כבוד השופט צבי גורפינקל בביתהמשפט המחוזי בת"א. המשפטים המודגשים בקטע מופיעים גם בהכרעת הדין עצמה. לדעתי חובה על כל שוטר לקרוא את המסמך המלא (אם תרצו, אצרף אותו). אני מקווה שמסמך זה יעורר כאן את הדיון שהוא ראוי לו ומכאן יחל דיון בנושאגם בציבור, לפחות כמו במקרה שי דרומי. שוטרים יקרים, כדי שלא תתבלבלו אני רוצה להדגיש : כשכתוב למטה "המתלונן" הכוונה היא לעבריין רכוש אלים שהורשע בעבר גם בתקיפת שוטרים. "הנאשם" הוא המתנדב. עידו, כל הכבוד על המעשה ועל המאבק שאחריו ! אני מתבייש במה שנאלצת לעבור ואני מקווה שתתנחם בכך שבזכותך זכוהשוטרים למסמך משפטי וערכי שאף שר ומפכ"ל לא היודורשים שייכתבולכן גםאינם ראויים שייקרא על-שמם.להלן (סיומו של) פס"ד לשצינסקי :
 
"הכיצד זה מבקשת הרשות התובעת כי השוטרים יבצעו עבודתם , שעיקר תכליתה היא היחשפות פיזית מידי יום ביומו , שעה אחר שעה, אל מול גורמים אשר מצוות החוק אינה מרתיעה אותם , שכן עיקר פועלם הוא בעבירה על מצוות המחוקק?

בעוד התביעה נמצאת מאחורי שולחנות , השוטרים מצויים ברחובות , חושפים ומסכנים את גופם למען הבטחת שלום הציבור.

האם ראוי לדרוש מאותם שוטרים כי רק לאחר פגיעה אנושה בהם יהיו רשאים להשתמש בנשקם? האם בנסיבותיו של מקרה זה , בו הארוע משתרע על פני דקות בודדות לכל היותר במהלכן המתלונן חובט בנאשם באמצעות אבן, פוצע אותו, נוטל ממנו את מכשיר הקשר, בורח ממנו,לעברה השני של הגדר שאינה גבוהה במיוחד ביחס למתלונן, ממאן להשמע לקולות "עצור" ולהיפך שם פעמיו לעברו של הנאשם , תוך שהוא מניף ידו עם מכשיר הקשר כדי לתקוף שוב את הנאשם, כאשר הנאשם בודד , באישון לילה מתמודד אל מול אדם שהוכיח אלימותו כלפיו – האם אין בכל אלו די כדי לבסס תחושת חשש מיידי לשלמותו הפיזית של הנאשם, כזו המצדיקה שימוש בירייה לאחר שהנאשם הקפיד לכוון את נשקו לרגלו של המתלונן בלבד ולא לחלק גופו העליון וגם זאת לאחר אזהרה ברורה "עצור או שאני יורה" ?

פעולותיו של הנאשם מצביעות כי פעל למופת! הוא פעל כדין כדי להגן על חייו ופעולת הירי היתה מוצדקת.

חרף החשש הממשי והמיידי לפגיעה בגופו , הזהיר את המתלונן , טרם היריה , למרות שלא נדרש לכך לפי הוראה 4, וכיוון את הירייה לעבר רגלו של המתלונן . 4678313מכל האמור אני קובע כי עומדת לנאשם טענה של הגנה עצמית לפי סע'''''''''''''''' 34 י'''''''''''''''' לחוק העונשין וטענה של צורך לפי סע'''''''''''''''' 34 יא'''''''''''''''' לחוק העונשין , ועל כן מזכה את הנאשם מביצוע המיוחס לו בכתב האישום מפאת חוסר אשמה ומברכו על התנדבותו.

יש להעביר בדחיפות העתק הכרעת הדין לפרקליטת מחוז ת"א ולראש ענף התביעות במשטרת ישראל מחוז ת"א לצורך העמדתו המיידית לדין של המתלונן הן בגין ההתפרצות שביצע לביה"ס והן באשר לתקיפתו החמורה של הנאשם באמצעות אבן. כמו כן, יש להעביר העתק מהכרעת הדין למפקד מחוז ת"א במשטרת ישראל הן לצורך הבעת הערכתו של ביהמ"ש בפני הנאשם על עצם התנדבותו ועל פעולתו הנכונה בתיק זה, והן כדי להבהיר לשוטרים המותקפים לאחרונה ע"י הציבור והתקשורת כי שוטר הפועל כדין במסגרת תפקידו וסמכויותיו מקבל גיבוי והגנה ממערכת המשפט ופועלו מבורך. ראוי ששוטר הפועל כדין ומפעיל סמכויותיו כחוק יידע כי יש לו הגנה בביצוע תפקידיו – ואילו עבריינים התוקפים שוטרים אינם יכולים להתחמק מאשמתם באמצעות הגשת תלונה למח"ש. "

18.5.08
 
 
 

השבוע התקיים בועדת הפנים של הכנסת דיון שבו נחשפו מספרי השוטרים העוזבים. המשטרה הפתיעה הפעם את חברי הכנסת עם טיעון מעניין : "השב"כ גונב לנו אנשים !" מאחר והמשטרה היא זו שפרסמה את העניין, ניתן כעת להתייחס אליו : בשנתיים האחרונות נקלטו בכל זרועות הביטחון שוטרים רבים. המשטרה טוענת כי הסיבה היחידה לעזיבתם היא שכר, אך כל מי שמכיר את המשטרה יודע שאין זה כך. במקום להכיר בכך שיש בעיה שבעקבותיה יש עזיבה של אנשים טובים, מעדיפה המשטרה להתלונן על השב"כ בפני הכנסת. שידעו ש"זה לא אנחנו אלא הם". תירוץ"הרצפה עקומה" במיטבו.

אבל לא פחות מעניין מי מטעם המשטרה נשלח לכנסת וטען את הטענה הזו. קוראים נכבדים, הרשו לי לעשות לכם היכרות עם תת-ניצב הילנה ערד, סגנית ראש אגף משאבי אנוש.

בסוף ינואר 2006 היתה תנ"צ ארד רמ"ח סגל באמ"ש. בעברית פשוטה וערכית - זו הדמות שתקבע מי יגוייס למשטרה, מי יקודם ומי לא.ב 31לינואר היה אמור להתקיים טקס שבו תוכרז המחלקה שלה כמחלקה מצטיינת.

תנ"צ ארד רצתה להיראות טוב בטקס והחליטה יום קוד לגשת למספרה ולעשות קצוות. איזו מספרה ? ברח'''''''' אלקלעי בת"א, באיזור מתחם באזל. לכל מי שאינו מכיר אוסיף פירוש קטן : הסיכוי למצוא חניה חינם במתחם הזה בשעות הערב, זהה לסיכוי למצוא במטה הארצי משרד שלא יושב בו קצין.

תנ"צ ארד גילתה עובדה זו כשהסתובבה מספר פעמים במתחם כשהיא נוהגת בטויוטה קורולה המשטרתית החדשה שלה, רכב עם מספר משטרתי ואור כחול מהבהב על הגג. משום מה הנוכחות שלה לא גרמה לאיש מיושבי בתי הקפה במתחם לעזוב את ההפוך שלו, לגשת לרכבו ולפנות לה מקום חניה.

אבל השוטרת האמיצה ארד לא ויתרה. להחנות בתשלום בחניון שנמצא שם ? השתגעתם ? עם משכורת רעב של קרוב ל 20,000 ש"ח נטו ? עליה להחנות אתרכבה ליד הזירה, סליחה, המספרה. והנה, ממש מול המספרה מצאה הגברת ארד חניה. פרט שולי - מעל החניה יש שלט שאוסר חניה כי זו חניית ההזנקה של אמבולנסים של תחנת מד"א בת"א שנמצאת במקום.

ירדה תנ"צ ארד מרכבה, הותירה על גגו את הפנס הכחול והלכה לעשות קצוות. אלא שבצמוד למספרה יש בית קפה ובו ישב באותה שעה עיתונאי שמסקר את את תחום הרכב. הוא ראה את תנ"צ ארד נכנסת למספרה והמתין שתצא.

לאחר 40 דקות יצאה הגברת וכששאל אותה העיתונאי מדוע החנתה את רכבה בחניית הזנקה של אמבולנסים, ענתה קצינת המשטרה הבכירה "נו באמת, קפצתי ל 30 שניות בדיוק לסידור קטן". כשהתעקש העיתונאי כי הרכב חונה כבר יותר מחצי שעה, השיבה הדמות הערכית :"זה לא יכול להיות, הרגע יצאתי ממנו". הגברת גם תיקנה את העיתונאי בקשר לטענה אחרת שהפנתה אליו : היא לא עשתה פן, היא עשתה קצוות... העיתונאי פירסם את כל השתלשלות העניינים וצירף את תמונת רכבו של משלם המיסים שנמצא בשימושה של נצ"מ ארד.

לאחר שהוכיחה שהיא ראויה להימנות עם סגל הפיקוד הבכיר של המשטרה, החליט המפכ"ל הנוכחי עם כניסתו לתפקיד, לקדמה לתפקיד סגנית ראש אמ"ש ולקבל דרגת תנ"צ. כדמות יצוגית היא גם נשלחת לייצג את המשטרה בכנסת בנושא עזיבת שוטרים.

בעצם, אולי נכון היה לשלוח את תנ"צ ארד לייצג את פיקוד המשטרה בכנסת. דרך התנהגותה ואמינותה כפי שבאו לביטוי במקרה הנ"ל, מראים כי היא מייצגת היטב את מפקדיה, את עמיתיה ואת דרך הקידום במשטרה. ואם מישהו מבין חברי הכנסת יקרא את הסיפור הזה, הוא יוכל טוב יותר להבין מדוע שוטרים כה רבים עזבו, שוטרים טובים שלא יכלו לשאת עוד את התנהלות הארגון הזה. וכך, כשתגיע תנ"צ ארד שוב לכנסת, יסתפקו הח"כים במבט אחד בה ויחשבו לעצמם" : "הנה הקוף שבא לספר לנו שהרצפה עקומה..."

16.5.08
 
 
 
 
מאחר ושסוף- סוף עלה באתר נושא השימוש הפרטי שעושים קצינים בכלי-רכב משטרתיים (אולי בגלל מחירי הנפט המטורפים,מחירים שכולם מושפעים מעלייתם חוץ מקציני המשטרה)קבלו בבקשה אתאופן הטיפולשל אחד מבכירי המשטרה לבעיה :
 
בקיץ שעבר מונה מפקד מחוז חדש באחד המחוזות. מיד עם כניסתו הוא הודיע שהוא מתכוון לעשות סדר בכל מה שקשור לשימוש ברכבים משטרתיים ע"י קציניםמתחת לדרגת סנ"צ. ואכן, כפי שהבטיח, הוציא הניצב הנלהב פקודהכתובה עליה חתום סגנו, פקודההקובעת מי מכל הקצינים הללו רשאי לקבל רכב צמוד. לפקודה צורפה טבלה המפרטת אילו כלי-רכב יורשו לא להיות בחניון המשטרתי בסוף כל יום. על-פי הפקודה, יהנו מכך רק רפ"קים המשמשים כראשי לשכות במרחבים. כל שאר כלי הרכב ישארו בסוף יום העבודה בחניונים המשטרתיים. על-פי הפקודה, רק חלק קטן מכלי הרכבישמש כרכב כוננות, כזהשהכונן יוכל לנסוע איתוהביתה.(גורם במטה המחוז שראה את הפקודה"הביע דאגה"בשל הבעיה החדשה שתיווצר:בחניון מטה המחוז אין מספיק מקומות חניה לכל כך הרבה רכבים...)
כמה זמן החזיקה הפקודה ? אפילו לא יום אחד ! למעט קומץ קצינים, כל השאר המשיכו לקחת את כלי הרכב כרגיל. איך ? פשוט מאוד. מפקדיהם של הקצינים, אלו שיש להם רכב צמוד כי הם סנ"צים ומעלה, חששו מאובדן המוטיבציה של חבריהם/פקודיהם. הםהצליחו לשכנע את מפקד המחוז שהקצינים שלהם לוקחים את כלי הרכב כי הם כוננים.
מפקד המחוז"בלע" את השטות הזו מבלי לבדוק איך יש כל-כך הרבה כוננים ומדוע הם לא מתחלפים אף-פעם. כך הוא הוכיח לכולםשהוא אולי נראה ונשמע רציני והגון, אבלהוא בסה"כעוד אחד משורה ארוכה של ניצבים שהפכו את המשטרה למה שהיא כיום.
והערה קטנה שיש לה חשיבות אם הכתוב כאן יגיע לשר ו/או למבקר המדינה : הוראה כתובה על ביטול הפקודה לא פורסמה. למה היא לא נאכפת ? זו שאלה שצריך לשאול כבוד השופט לינדנשטנראוס.
אולי יום אחד, כמו גופיםציבורייםופרטייםרבים שרצו לשנות את תדמיתם ועשו זאת גם ע"ישינוי הסמל המסחרי שלהם,אוליעוד גוףינצל את חגיגות ה 60 כדי לשנות את סמלו המיושן ויחליף אותו בסמל שמאפיין אותו הרבה יותר בהווה, סמל שיכלול ציור של רכב, פלאפון, דרגות ו...לשון, לשון ארוכה במיוחד.

4.5.08
 
 
 
 
אחת התופעות המושחתות השכיחות במשטרה היא שימוש בכלי-רכב מבצעיים לצרכים פרטיים ע"י קצינים שאינם זכאים לרכב צמוד. ישנם מקרים שבהם כלי הרכב הופך להיות רכבו הכמעט פרטי של הקצין. סימן לכך הוא הציוד האישי שמשאיר הקצין ברכב.
באחת מיחידות המשטרה פנה שוטר לקצין שנוהג כך והסביר לו כי הדבר מפריע לשימוש המבצעי ברכב. הקצין הודיע לו שהציוד ישאר ברכב, ואם הוא, השוטר, חושב שאין מספיק מקום, שיוציא את הציוד, יביא אותו למשרדו של הקצין, ולאחר שיסיים את הפעילות עם הרכב, יחזיר את הציוד. השוטר הסביר לו שלפי השיטה הזו,במקום ללכת פעם אחת אל החניון לפני הפעילות ופעם אחת ממנו בסיום הפעילות, הרי שלפי דרישת הקציןעליו לעשות את הדרךהזו 6 פעמים(!!!). הקצין לא מצא בכך שום בעיה.
באחד המקרים שבהם השוטר נדרש לצאת עם הרכב לפעילות. הוא הוציא את הציוד של הקצין מהרכב ושם אותו במשרדו של הקצין. כשחזר דיווח על כך לקצין. הקצין התרגז והודיע לשוטר שיותר לא יוכל להשתמש ברכב במסגרת העבודה. השוטר השיב לו שהוא אינו עושה לו טובה. הקצין אמר שדווקא כן עושים לו טובה וכששאל השוטר איזו טובה,ענה לו הקצין מקצה המסדרון לקצהו השני :"עושים לך טובה שמעסיקים אותך פה !"
השוטר נפגע קשות, לא רק מהדברים, אלא מהעובדה שהקצין אמר אותם בקול רם במסדרון, לאוזניהם של שוטרים,קצינים, נחקרים ועצורים. השוטר אמר לקצין שהוא אינו מתכוון לוותר וכי בכוונתו להתלונן. הקצין אמר לו בזילזול שיפנה למי שהוא רוצה. השוטר פנה למפקדו, קצין בכיר יותר מהקצין שהעליב אותו.הוא בדק את הדברים ואימת את גירסת השוטר אךאמר כי הקצין שאמר את הדברים טוען כי אמר אותם בצחוק. כנגד הקצין לא ננקט שום צעד משמעתי. מיותר לציין שהוא לא התנצל.
השוטר לא הופתע. הוא ידע שבכל מה שקשור להתנהגות קצינים לשוטרים, הקצינים תמיד יקבלו גיבוי מהקצינים הבכירים. ברור היה לו מה היה קורה אילו הוא היה אומר לקציןאמירות מעליבותכאלו (דין משמעתי)או מה היה קורה אילו הקצין היה אומר זאת לאזרח (קת"צ), או שהאזרח היה אומר לקצין (תיק פלילי על העלבת עובד ציבור). אבל כשמדובר בקצין שמשפיל שוטר בפומבי - זה עניין שניתן לעבור עליו לסדר היום.
השוטר, פגוע עד עמקי נשמתו, התקשה לחזורלעבוד באותו המקום. הוא החליט שאם פיקוד המשטרה לא נוקט שום צעד כנגד הקצין, הוא יפנה לגורם אחר שיעשה זאת : השוטר עומד להגיש כנגד הקצין תביעת לשון הרע ! מדובר בתביעה אזרחית הכוללת דרישה לפיצוי כספי.
לסיפור יש השלכות מעניינות :
  1. האם בית המשפט יקבע שהמשטרה היא מקום עבודה כמו כל מקום עבודה אחר לעניין הוצאת לשון הרע או שלמשטרה יש מנגנון משלה לטיפול בכך והוא צריך לטפלבעניין?
  2. האם בית המשפט יקבע כי לקצין משטרה מותר לומר דברים כאלו לפקודו?
  3. האם תגן פרקליטות המדינה על הקצין כשם שהיא מגינה על אנשי משטרהבהליכיםאזרחיים הנוגעים למעשיהם במסגרת תפקידם ?
איך נחשף הסיפור לפיקוד המשטרה ? כדי לוודא שדברי הקצין, מלבד היותם פוגעים, גם אינם נכונים, השוטר דורש מהמשטרה שתציג לו הוכחה כי העסקתו נעשית כ"טובה" לו או לאחרים. הוכחה זו הינה משמעותית להליך המשפטי. ברור לכל המעורבים שהשוטר צודק ואין בהעסקתו שום דבר חריג. אם המשטרה לא תציג הוכחה לכך, הרי שה"הערכה הפומבית" שנתן הקצין לשוטר הינה לשון הרע.
זהו עוד מקרה בו בולט חסרונו של איגוד מקצועי ועודהוכחה כיצד מתפתח הריקבון הערכי שקיים במשטרה : זה מתחיל מקצין זוטר שמאפשרים לו לעשות שימוש ברכב מבצעי לצרכים פרטיים,ומשם זה מגיעבאופן טבעיליחס מבזה לשוטרים, יחס שלא נבדק (בניגוד ליחס שוטרים לאזרחים).וההמשך ? השמיים הם הגבול (בטח שלא מח"ש או נציבת הקבילות). אלו הןהנורמות של חלק מהפיקוד הזוטר במשטרה. מאיפה הם הביאו אותן ? את מי הם מחקים ? קחו רמז :
"אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר"...
 
26.4.08
 
 
 
 
לפני שנה בדיוק החליט השר דיכטר על מינויו של דודי כהן למפכ"ל, זאת כשהסערה בעניין מסקנות ועדת זיילר עדיין לא חלפה. בין אלו שגוננו על ההחלטה היהאחד מבכירי המנהלים במשק הישראלישלפני שנה אמר לתקשורת :"אני כמפקדו לשעבר של דודי, וכאיש שעקב אחריו במהלך הקריירה, אני כועס שהתקשורת מציגה את זה כאילו הוא פשרה. הוא קצין מצויין, נחבא אל הכלים, איש של מעשה ולא של דיבורים... מונה אדם מצויין, שיהיה מפכ"ל מצויין".אותו בכירפרש בסוף שנות התשעים המשטרה.אחד מתפקידיו האחרונים היה פיקוד על מחוז.כל הכבוד לו על תמיכתו בפקודו לשעבר.מה צריך איש משטרה לעשות כדי שמפקדו בעבר יצא ויגונן עליו בפומבי ? הלוואי וידענו. היינו עושים את אותו הדבר...

באמצע שנות התשעיםהתנהלה באחד הימ"רים המחוזייםחקירה סמויה כנגד 2 חוקרים פרטיים שניסו להזמין רוצחים שכירים מחו"ל. בין פעולות החקירה שבוצעו אז היו גם האזנות סתר. באחד הימים הגיעו קציני המודיעין הבכירים בימ"ר למשרדו של מפקד היחידה והניחו על שולחנו "חומר נפץ" שעלה בהאזנות הסתר: אחד החוקרים הפרטיים היה בקשר טלפוני עם מפקד המחוז ! מפקד הימ"ר, לנגד עיניהם של הקצינים, תלש מפלט תדפיסי השיחות את השיחות של מפקד המחוז והורה לקצינים להמשיך כרגיל. למח"ש לא הועבר דיווח על העניין.

אלא שהעניין התגלה בדרך אחרת : בתום החקירה הסמויה נגד שני החוקרים הפרטיים, הם נעצרו והוגש נגדם כתב אישום.עורכי-דינם גילו את העלמת החומר וזימנו לעדות את קציני המודיעין. אלו הסבירו כי מילאו אחר הוראות מפקדם. החוקרים הפרטיים הורשעו ונשלחו למאסר.

בעקבות גילוי המקרה, פתחה מח"ש בחקירה שבסופה הוחלט שלא להגיש כתב אישום, גם לא משמעתי,כנגד אף אחד מהמעורבים (בנושא העמדת קצינים בכירים לדין, מח"ש שומרת על המסורת). גם פיקוד המשטרה לא נקט שום צעד כנגד מי מהמעורבים (ציינתי כבר שאין בד"א בסיפור הזה ?). מפקד המחוז לא שכח את מה שעשה למענו מפקד הימ"ר :עם סיום כהונתו בימ"ר הוא מונה למפקד מרחב.מפקד המחוז פרש מהמשטרה, אך בשל מעמדו הבכיר בעולם העסקי עדיין היו לו מהלכים בה. הוא לא שכח את הקצין ש(לכאורה) העלים עבורו ראיות, הפר אמונים ושיבש מהלכי חקירה פלא שאותו קצין המשיך להתקדם בניגוד לתחזיות ?

אל תתעצבנו. זה לאחידון מורשת משטרת ישראל.נחשו מי היה מפקד הימ"ר אז ואיזה תפקיד הוא נושא היום ?
לא יודעים ?תקראו שוב !.
חג שמח
 
 
 
התביעה המשטרתית הינה גורם שאינו ניצב בחזית המשטרה, אולם השפעתו של תובע משטרתי על הפשיעה בכלל ועל עבריינים בפרט הינה גדולה מאוד. במקור היתה מיועדת התביעה המשטרתית לשמש כ"מיני פרקליטות" ולעסוק בתיקים קטנים של עבירות פעוטות. היא כפופה להנחיות הפרקליטות. אולם הפרקליטות, בשל העומס הרב שהיא נתונה בו, החלה להעביר יותר ויותר תיקים לטיפול התביעה המשטרתית עד ליצירת המצב הלא-נורמלי שקיים כיום : יותר מ85% מהתיקים שמייצרת המשטרה, מטופלים ע"י התביעה המשטרתית !
 
התביעה המשטרתית מטפלת כיום גם בעבירות חמורות שבעבר טופלו ע"י הפרקליטות. אך מה שלא השתנה הוא שיטת העבודה : בעוד הפרקליטות עובדת בשיטת הצמדת תיק לתובע שאמור לטפל בו כל הדרך עד להרשעה, בתביעה המשטרתית השיטה היא תורנות שופטים : כל תובע מקבל יום עבודה מול שופט מסוים ועליו לנהל את כל התיקים שהשופט דן בהם. ביום עבודה הבא שלו בבית המשפט הוא כבר מופיע בפני שופט אחר. לכן מידת העניין והאיכפתיות שמגלה התובע המשטרתי בתיק שונה מזו של תובע בפרקליטות. מבחינת התובע המשטרתי, הוא סיים לטפל בתיק בדיוק ברגע בו סיים השופט את הדיון. כשהשופט ישוב לדון בתיק בדיון הבא, יתייצב מולו כבר תובע אחר.
 
עבור עורכי הדין הפליליים ניהול תיק מול התביעה המשטרתית קל בהרבה מניהול תיק מול הפרקליטות. הם יודעים שהתובע המשטרתי שמולם אינו מעוניין להקדיש תשומת לב מיוחדת דווקא ללקוח שלהם מכיוון שלתובע יש באותו היום עוד הרבה תיקים אחרים. במצב זה קל לעורכי הדין לסדר ללקוחותיהם עיסקאות טיעון נוחות. גם לתביעה המשטרתית זה נוח שכן היא נמדדת בהגשת כתבי אישום והרשעות. ומה באשר לעונש ? את זה איש לא בודק. אבל גם לפרקליטות זה נוח : הנוהל קובע שהפרקליטות היא זו שצריכה להופיע בדיון במידה והעבריין מגיש עירעור על עונש שנגזר עליו בתיק שניהלה התביעה המשטרתית. אך מאחר והעבריין נהנה מענישה קלה בהסדר טיעון עם התביעה המשטרתית, אין לו צורך להגיש עירעור, וכך שוב יש לפרקליטות פחות עבודה. כך נוצר מצב שבעוד שוטרי הסיור, החוקרים והבלשים משקיעים מאמץ רב בשטח ובחדרי החקירות, לעיתים קרובות מידי כל המאמץ יורד לטימיון בשל שיטת העבודה של תביעה המשטרתית. וכולם חושבים שרק השופטים אשמים...
 
אבל מה שלא פחות מרגיז הוא שכאשר אותם סיירים, בלשים וחוקרים מנסים להתקבל לתביעה המשטרתית, לאחר שלמדו משפטים, הם נענים בשלילה. כך גם לגבי בקשות שלהם להתמחות. למרות שמדובר באנשים שלחמו שנים בפשיעה, למדו משפטים ורוצים להתקדם, פיקוד המשטרה מונע זאת מהם ובמקומם קולט אזרחים שמעולם לא ראו גנב מחוץ לבית המשפט. ולאזרחים הללו מעניקה המשטרה גם דרגות קצונה. על מי הם מפקדים ? לא ברור, אולם לאחר מספר שנים הם מתחילים לסבול ממשבר הרפ"ק : כולם רוצים, בודדים מקבלים.
 
מיהם האזרחים המתקבלים להיות תובעים במשטרה ? רבים מהם הינם בעלי קירבה לגורמים בכירים במשטרה או במערכת המשפט. יש בהם לא מעט ראויים, אולם גם אחרים שרואים בתביעה המשטרתית מקום טוב לצבירת ניסיון לפני שהם עוברים לשוק הפרטי. לא כולם. אחד כזה הוא תנ"צ Xשבעת ששימש בכיר באח"מ, האגף שאליו משתייכת התביעה המשטרתית, הוא ניצל את הזמן ללמוד משפטים. בסיום לימודיו, כמה מפתיע, התמחה במשטרה. העניין התפרסם ובתגובה טענה המשטרה כי הוא חייב להיות מוסמך כעו"ד בשל תפקידו החדש כנשיא ביד"מ. מוזר, אם זוהי דרישת התפקיד, כיצד התקבל אליו אדם שאינו עו"ד ? אל דאגה, מיד לאחר התמחותו הוא מונה למפקד אחת היחידות הארציות. משכורת של תנ"צ ותוספת דירוג משפטנים...
ולכל אלו במשטרה שרוצים ללכת בדרכו יש בשורות טובות : המשטרה החליטה לאפשר להם להתמחות, בתנאי אחד: קצינים (מקושרים) בלבד. כל השאר שילכו ל...
 
ולסיום, וידויו של תובע משטרתי לשעבר.
א הינו עו"ד שעוסק בתחומים שונים. את ניסיונו רכש כתובע משטרתי ביחידת התביעות העמוסה ביותר בארץ עד שפרש לפני 3 שנים. בריאיון שנתן למגזין "ליידי גלובס" בגיליונו החדש הוא סיפר על עיסוקיו הנוכחיים. אולם בסיום הריאיון אמר גם את הדברים הבאים על שירותו במשטרה :
 
"הבנתי שאני מבזבז את החיים שלי במערכת רקובה. הייתי מעביר בערך 50 תיקים ביום, בהסדרי טיעון שהתקבלו בשניות. הייתי השופט בפועל של עשרות תיקים קטנים, פליליים, הטרדות מיניות ומעשים מגונים, אותם סגרתי בשבריר שניות של שיקול דעת. כתובע, יש לך המון לחצים ביום. אין לך אויר. אתה אומר ''הנאשם, הנאשם'', ולא זוכר איך קוראים לנאשם. אתה מבקש מאסר בפועל לבן אדם שאתה לא יודע איך קוראים לו. לא יכולתי יותר להיות שם. זה קפקאי, וזה קורה כל יום במדינת ישראל".
 
 
 
פאריס, עיר האורות. אחת מהערים המתויירות ביותר בעולם, ולא במקרה.
בקרוב תזכה העיר לתיירת נוספת, כזו שתשהה בה מספר שנים, על חשבונם של מעסיקיה שגם ישלמו לה סכום חודשי לא רע בכלל שאיתו תוכל ליהנות מטיולים בכל אירופה. ובנוסף תוכל לחסוך כסף רב מהשכרת ביתה בארץ. מה היא תעשה שם אתם שואלים ? תשמש נציגת משטרת ישראל בצרפת, למרות שהיא לא דוברת צרפתית. אבל זה החלק הפחות בעייתי. העניין המוזר הוא שהיא קצינה בדרגת נצ"מ. שאר הנציגים (למעט הנציג הבכיר לארה"ב) הינם בדרגות נמוכות יותר, מה שאומר שעלותם קטנה יותר למשטרה. גם ככה עבור גוף חסר משאבים כמו משטרת ישראל החזקת נציגים בחו"ל עולה יותר מידי. אבל כרגיל, כשמדובר בקצינים בכירים, הנהלים מגלים גמישות של מתעמלת סינית...
 
אבל העניין המרגיז ביותר הוא עברה המקצועי של הזוכה המאושרת, או ליתר דיוק חוסר עברה המקצועי : הגברת התקדמה לדרגת נצ"מ באח"מ דרך תפקידי קת"צית ודוברת. מה הקשר בין תפקידים אלו לתפקיד אותו היא ממלאת כעת ? נו באמת, הרי ידוע לכל שוטר שדוברת הינו תפקיד שניתן למישהי שמאוד מקורבת לקצין בכיר. מי שנמצאת בעמדה כזו - עתידה מובטח. ראו לדוגמא קצינה אחרת שצמחה במג"ב ושברה שיא עולם בפרק הזמן שלקח לה לעבור מדרגת פקד לסנ"צ (למה אין ענף כזה באולימפיאדה ? כמה מדליות היינו מביאים...).
 
נציג בחו"ל אמור לייצג את משטרת ישראל בפני המשטרה המקומית. עבור השוטרים באותם מדינות, נציג משטרתי זר הינו שוטר, אדם שחווה על בשרו עבודת משטרה קלאסית ולכן יכול ליצור שפה משותפת איתם, גם אם הוא לא דובר את שפתם. נציג המשטרה בחו"ל עובד לבד. אין לו מפקדים על הראש ואין לו במי להיעזר. עליו להיות בעל מקצוע מעולה בתחום העיסוק המשטרתי שכן עבודתו עוסקת בענייני חקירות ומודיעין. גם לצה"ל יש נציגים בחו"ל, אך עבודתם קלה בהרבה מעבודת נציג המשטרה. צה"ל שולח לתפקידים הללו כמעט תמיד קצינים בעלי עבר עשיר בשירות קרבי, כאלו שיזכו להערכה רבה מצד בכירי הצבא המקומי בזכות עברם הקרבי. תפקיד נציג בחו"ל ניתן בצבא בד"כ כתפקיד אחרון לפני פרישה, מעין צ''ופר על השירות הקשה שחו קצינים לוחמים. טוב, כנראה שבמשטרה התקשו למצוא קצין חקירות ומודיעין שעבד הרבה שנים בחשיפת ופענוח תיקים קשים, כזה שצריך להוקיר אותו אחרי שנים רבות של עבודה קשה, עבודת משטרה אמיתית. אז לא הייתה ברירה ולכן נאלצה המשטרה הישראלית להסתפק בתחליף - פקידה !
 
אבל בעצם, מה ההבדל בין הרכב כוח האדם בניידת סיור ממוצעת לבין הנציגות בצרפת ? כאן זו שח"מית או מתנדב ושם פקידה, פקידה בכירה...
 
האח הגדול
18.9.08
והיום נעסוק ב"אח הגדול" של משטרת ישראל - צבא ההגנה לישראל. הגוף שהמשטרה תמיד שואפת להיות כמוהו, גם כשאין צורך,אבל תמיד נכשלת בכך כשיש צורך. אולי כי בבתי הספר של צה"ל מחנכים על בסיס המשפט"תדע כל אם עבריה שגורל בניה נתון בידי המפקדים הראויים לכך".
 
אחד מבתי הספר האלו הוא המכללה לפיקוד ומטה, או כמו שהוא מוכר בצה"ל ובמשטרה - פו"מ. לא מדובר בביה"ס הגבוה ביותר בצה"ל שכן מעליו קיימת המכללה לקצינים בכירים (מב"ל). זהו גם לא ביה"ס המפורסם בצה"ל שכן מפורסמים ממנו הם בה"ד 1 וביה"ס לטיסה. מפקד פו"מ הינו קצין בדרגת תא"ל. במונחים צבאיים מדובר בתפקיד רוחב אפור למדי, מנהל בי"ס צבאי עיוני.
 
מאז ספטמבר 2006 מנוהלת המכללה לפו"מ ע"י קצין שריון שבתפקידו הקודם היה מפקד אוגדת מילואים שלא הופעלה בזמן מלחמת לבנון השניה. הוא מונה לתפקיד ע"י הרמטכ"ל הקודם דן חלוץ, שהתפטר מתפקידו בעקבות המלחמה. בפברואר 2007 נכנס לתפקידו הרמטכ"ל הנוכחי, גבי אשכנזי. מאז ועד היום לא חל שינוי בתפקידו של מפקד פו"מ.הוא רצה להתמנות למפקד אוגדה סדירה או למפקד המרכז אימוני יבשה (מל"י), שלא לדבר על קידום חלומי לדרגת אלוף. אבל כל זה לא קרה. בקרוב מאוד יתקיים שוב סבב מינויים בקרב הקצונה הבכירה בצה"ל וכבר עכשיו הרמטכ"ל החליט שלא לדון בקידומו של מפקד פו"מ אלא להעביר את הנושא לטיפול סגן הרמטכ"ל. הוחלט גם להאריך בשנה את כהונתו של מפקד מל"י הנוכחי.תקוותיו של מפקד פו"מ הולכות ונמוגות.
 
חשוב להדגיש שהרמטכ"לאינו מסוכסך עם מפקד פו"מ ואין לו שום טענות על תפקודו הנוכחי או תפקודו בעבר. זו אינה הסיבה שהרמטכ"ל לא קידם אותו לתפקיד נחשב מאז שנכנס לתפקידו. מוזר ? ממש לא. הכתבים הצבאיים באמצעי התקשורת, שר הביטחון וועדת החוץ והביטחון בכנסת אינם מגלים שום עניין בסיפור הזה למרות שהם מודעים לו היטב. מבחינתם אין כאן סיפור.
 
שכחתי לציין את שמו של מפקד פו"מ. זהו תא"ל אבי אשכנזי, אחיו של הרמטכ"ל.
 
 
למה באמת הוא נשלח לכלא?
פיליפה טייגר היתה בתשלושים-ושתייםבמותה. היאגדלה בדרום-אפריקה וכציונית נלהבת הגשימה את חלומה להקים כאן בית.היא התחתנהוהייתה אם ל 4 ילדים קטנים, הגדול בן 8 ואת הקטן היא עדיין הניקה.כל זה נגמר בבוקר אחד לפני 4 וחצי שנים. בעת שנסעה ברכב בדרכה לעבודתה כמורה, היא נהרגה מפגיעתרכב אחר שנהגו חצה את הצומת באור אדום, במהירות גבוהה בהרבה מהמהירות שבה נהגו אחרים בכביש, שכן בזמן התאונה שרר בו ערפל כבד.
 
כל הממצאים שנאספו ע"י חוקרי המשטרה קבעו באופן חד-משמעי כי הנהג הפוגע הוא האשם. הנהג שכר את שירותיו של אחד מבכירי עורכי הדין לענייני תעבורה וניהל משפט שארך יותר מ 4 שנים. אולי בסטטיסטיקה העגומה של התאונות בארץ אפשר היה לחשוב שמדובר בעוד מקרה מתוך רבים אחרים, אלא שהפעם מדובר במשהו אחר, ולא רקכי הנהג הפוגע הוא קצין משטרה בדרגת רפ"ק שבזמן התאונהשימשכמפקד תחנה.
 
חודשיים לאחר התאונה הופיע לפתע בפני החוקרים אדם שטען שהיה עד לתאונה וכי ראה שהמת"ח חצה את הצומת באור ירוק. העד גם סיפר כי נפגש עם המת"ח וזה הפנה אותו לחוקרים. מאוחר יותר, במהלך משפטו, יטען המת"ח כי בוחני מרחב שפלה גילו עודף מוטיבציה בחקירת התיק מאחר והוא קצין בכיר. תודה לאל שיש בוחנים כאלו, מפני שמהשהתברר בחקירההיה צריך לגרום למח"ש לפתוח בחקירה בחשד לשיבוש מהלכי משפט. מקריאת העדויות והכרעת הדין יוכל כל חוקר לקבוע: העדהחדש היה "קוף" !
 
לאלו שאינם מבינים מהו "קוף" : זהו מונח של חוקרי משטרה שמתאר אדם שתפקידו לקחת על עצמו אחריות למעשים פליליים שלא הוא עשה אותם אלא אלו ששילמו לו. "קופים" קיימים בעיקר בעבירות הימורים וזנות. הם מגיעים לחוקרי המשטרה וטוענים כי הם בעלי הקזינו/בית הבושת. כיצד יודעים שמדובר ב"קוף" ? כאשר מדובר במקרה שאין תעלומה מאחוריו אלא יש חשוד ממשי, אותו חשוד מפנה את האשמה ל"קוף" וזה מודה בהתלהבות במה שמיוחס לחשוד."קופים" הםאנשים שנמצאים במשבר קשה בעיקר בשל חובות, בד"כ חובות הימורים. פרט לכך הם מאופיינים באופי חלש מאוד והתנהגות מוזרה עד כדי מחלת נפש.אנשים כאלו מוכרים לעבריינים בתחום הפשע המאורגן וכמובן גם לשוטרים. "קופים" לא לוקחים על עצמם כל תיק אלא רק מקרים שבהם הענישה אפסית ואינה כולל מעצר ממושך או מאסר.ל"קופים" יש מאפיין נוסף : מאחר ואין להם כל קשר לעבירה שמיוחסת לחשוד האמיתי, הרי שהם אינם יודעים פרטים בסיסיים על העבירה שלכאורה ביצעו. כבר היו מקרים ש"קופים" הגיעו למשטרה והודו בביצוע עבירה בכתובת מסויימת, אך כשנדרשו להצביע על המקום, לא ידעו היכן הוא.
 
לענייננו, עדותו של ה"קוף" במשטרה ובבית המשפט הייתה מביכה ולא הותירה כל ספק כי הוא כלל לא היה בזירת התאונה ביום שהתרחשה ! לדוגמא : ה"קוף" טען כי ביום התאונה השאיר אופן חריג את הפלאפון בביתו. כנשאל כיצד אם-כן הוצאו ממנו שיחות, השיב שאולי זה בן אחותו, ילד בן 8. אכן, הגיוני שילד בן 8 יתקשר לקרן הפנסיה של בעל הפלאפון וינהל שיחה של2 וחצי דקות...
 
אבל לא ה"קוף" הוא הבעיה. הבעיה היא קצין משטרה בתפקיד פיקודי שכאילו לא הספיקה רשלנותו הפושעת שהביאה לאסון, הוא טרח גם להאשים את חוקריו כאחרון העבריינים רק משום שאלו לא התמסרו בקלות לראיה החדשה שפתאום השיג להם. הראיה הזו רק הכתימה אותו יותר.אבל הבעיה היא של כולנו שכן הקצין המשיך לשרת במשטרה במהלך משפטו ויותר מכך :פיקוד המשטרה לא רק שלא שלל ממנו את רשיון הנהיגההמשטרתי, אלא אף העניק לו רכב אחר, דבר שאפילו התובעת במשפט הביעה פליאה על כך בפני בכיר במחוז הדרומי שהגיע לתת עדות אופי.
 
יש עוד מישהו שחושבש 8 חודשי מאסר, שהם 5 חודשים נטו, הם עונש חמור במקרה הזה ? אם כן,מומלץ לו לקרוא את הכרעת הדין כולה ואח"כ אתדבריו של אביהם של ארבעת היתומים.
 
 
 
 
 




מכתב חנינה של הנשיא
(לחץ על המכתב להגדלה)