הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
 
דע זכויותיך כשוטר וכאזרח
 

קורבנות עבירה רבים אינם מודעים להליכים אזרחיים אשר ניתן לנקוט כנגד מבצעי העבירה.

למצער, בתי המשפט ביושבם בערכאות הפליליות השונות, אינם נוטים לפסוק פיצוי לקורבנות העבירה וגם כאשר בסופו של יום נפסק פיצוי שכזה, הריהו בטל בשישים לעומת הנזק האמיתי שנגרם לקורבן העבירה.

להן סקירה קצרה של האפשרויות העומדות בפני קורבן למעשה עבירה פלילי והשלכותיהן :

תביעה אזרחית רגילה – כמובן שמטבע הדברים, עומדת בפני קורבן עבירה, האופציה לתבוע את נזקיו במישור האזרחי, מבלי שיש לכך כל קשר להליך הפלילי המתנהל נגד החשוד.

מדובר בכל סוגי הנזקים – פיזיים, נפשיים, רכושיים וכיוב'.

תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים הסדר מיוחד זה, אשר מעוגן בסעיף 77(א) לחוק בתי המשפט, מאפשר לקורבן העבירה להגיש תביעה אזרחית כנגד מבצע העבירה, וזאת במסגרת ההליך הפלילי.

הבעיה בהליך מיוחד זה היא שמסגרת הזמן בו ניתן להגיש תביעה אזרחית הנגררת להרשעה פלילית הוא צר ביותר ומדובר בפרק זמן של 90 יום לאחר שפסק הדין כנגד מבצע העבירה נעשה חלוט, קרי, לאחר 45 יום מיום מתן פסק הדין כנגדו.

היתרון המרכזי שקיים בהליך התביעה הנגררת הינו בכך שקורבן העבירה אינו צריך להוכיח את עצם ביצוע העבירה מאחר וכתב התביעה מוגש לאותה ערכאה שקבעה כי מבצע העבירה אשר בדין הפלילי ועל כן מדובר בראיה חלוטה, שלא ניתן לסתור אותה.

תביעה אזרחית תוך שימוש בפסק הדין הפלילי כראיה המדובר בהסדר ייחודי, אשר מחריג את הכלל הפוסל עדות מפי השמועה. הליך זה מעוגן בסעיף 42 א לפקודת הראיות.

בהליך תביעה זה, מביא קורבן העבירה את פסק הדין שניתן כנגד מבצע העבירה ומשתמש בו בכדי להוכיח את העבירה שעבר כלפיו מבצע העבירה.

היתרון המרכזי בהליך הוא שניתן להשתמש בגזר הדין שניתן בערכאה אחרת, במסגרת תביעה אזרחית והראיה נחשבת לראיה לכאורה לאשמתו של מבצע העבירה.

הלכה למעשה, מבצע העבירה לא יכול לסתור את הקביעות שנקבעו כנגדו בגזר הדין הפלילי, אלא ברשות בית המשפט.

היתרון המרכזי בהליך שכזה אל מול התביעה הנגררת הוא שניתן להשתמש בו בכל עת בכפוף לכללי ההתיישנות הרגילים. לעומת זאת, החיסרון המרכזי של ההליך הוא בכך שעקרונית, ניתן לסתור את הראיות שהובאו במשפט הפלילי, דבר שלא ניתן לעשות בתביעה נגררת.

לסיכום, כותב שורות אלו סבור שהמודעות לאפשרויות התביעה העומדות לזכותו של קורבן העבירה הינה נמוכה עד כדי אפסית ובעיקר נכונים הדברים כלפי אנשי משטרה, אשר חדשות לבקרים מותקפים ונפגעים בגופם, בנפשם ולעיתים אף בכבודם ולא עומדים על זכותם לנקוט בהליכי פיצוי כנגד תוקפיהם.

אין במאמר זה בכדי להוות תחליף לפניה לייעוץ משפטי.
הכותב הינו עו"ד פלילי משה אלון ממשרד עוז-אלון.




מכתב חנינה של הנשיא
(לחץ על המכתב להגדלה)