הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 

על המחלקה לחקירות שוטרים

המחלקה לחקירות שוטרים הינו הגוף האחראי על פי חוק לחקירת שוטרים בעבירות פליליות שהעונש בגינם הינו שנת מאסר ומעלה(תוספת הראשונה לפקודת המשטרה (נוסח חדש) התשל"א 1971) כמו כן עוסקת המחלקה בחקירת שוטרים בעבירות שעניינן משמעתי.

המחלקה עצמה בנויה משתי זרועות: הזרוע המבצעית- אשר תחתיה גופים כגון- חוקרים,רכזי מודיעין,קציני איסוף, אנשי מ.ט. וכו' (אין למחלקה יחידת עיקוב משלה והיא משתמשת ביחידות משטרתיות ע"פ הצורך) למחלקה כ-2 עמדות האזנות סתר שמורות לשוטרים.

הליכי החקירה דומים (בשינויים המחייבים כמובן) לחקירות אותם מנהלת המשטרה כלפי עבריינים.

הזרוע השנייה הינה זרוע משפטית והיא מאגדת בתוכה עורכי דין המופיעים בבתי משפט מטעם המחלקה ומתמחים, זרוע זו היא האחראית על סגירת תיקים, העברתם למחלקת משמעת (תביעות ביד"מ) או הגשת כתב אישום לבית המשפט האזרחיים (שלום או מחוזי) והופעה בערעורים.

הזימון לחקירה

בדר"כ יוזמן השוטר לחקירה באמצעות מברק ליחידה או בשיחה טלפונית (כמובן שבמקרים מסויימים יבוצע מעצר וחיפוש מבלי הודעה מראש- במקרים המכונים ע"י מח"ש כ"פרשיות" –אותם מקרים בהם מצמידים החוקרים לחקירה שם יצירתי במיוחד –שוטרים בשחור/אדום/כחול/אפור וכדומה...) ואולם עדיין – מרבית תיקי החקירה כנגד שוטרים עניינם- שימוש בכוח והם אינם נחשבים לפרשיות ומכאן נתמקד בעבירה זו ונגזרותיה (תקיפה/תקיפה חבלנית/פציעה וכו...)

הגעה לחקירה

המחלקה אינה נוהגת לשרטט טלפונים של שוטרים בעבירות אלו- ואולם עדיין- תהא זו שטות לדבר בפלאפון או בטלפון הביתי על העבירה או החקירה בלי קשר למטרת השיחה.

אחד מהתרגילים הידועים של המחלקה- הינה לנסות לביים מפגש "אקראי" בין המתלונן לשוטר המוזמן לחקירה- אם ברחוב ואם בכניסה למשרדי המחלקה-כאשר המתלונן נושא על גופו מכשיר הקלטה, יש לזכור שמגע כלשהו עם מתלונן (והפרשנות שנתנההפסיקה לכך הינה רחבה מאוד) יכול שתעלה כדי שיבוש הליכי חקירה או הטרדת עד, מכאן שבמקרים כאלו רצוי להתעלם מהמפגש ולא לשוחח כלל עם המתלונן- גם לא "שיחת חולין".

לעיתים מזמנת המחלקה לחקירה מספר שוטרים במקביל או בזה אחר זה, שיחה עם השוטרים האחרים בכניסה או ביציאהמהחקירה,במסדרונות מח״ש או ברכב - הינה מעשה שטות בהסתמך על האמצעים הטכניים העומדים לרשות המחלקה כאמור לעיל.

בכניסה למשרדי החקירה- בדר"כ יתבקש השוטר להמתין זמן רב לבואו של החוקר – המטרה: להלחיץ ולגרום לנחקר לאי נוחות עוד בטרם כניסתו לחדר החקירות-לפיכך רצוי להגיע לחקירה שלווים ומצויידים בסבלנות.

אל תנסו למצוא במח"ש פרצופים אוהדים או מחוייכים- זהו לא תפקידם בדיוק כמו שתתקשו למצוא במשטרה חוקרים שמחייכים בזמן חקירת עבריינים. יש לזכור שהמשכורת המשולמת לאנשי מח"ש אינה כוללת רכיב של "נחמדות" לאוכלוסיית השוטרים.

החקירה עצמה

יש לזכור ככלל- מטרת החוקר אשר גובה את הודעתכם הינה אחת-למצוא ראיות לבסס את אשמתכם, נכון שקיימת דעה הטוענת בתוקף כי מטרתם של החוקרים במח"ש הינה איסוף ראיות לשם הגעה לחקר האמת ואולם על דעה זו- תוכלו לקרוא יותר בוויקיפדיה תחת הערך "מדע בדיוני".

מומלץ לענות תשובות קצרות וענייניות לחוקר, לא מומלץ להרחיב מבלי שהתבקשתם לכך, התשובה לשאלה פשוטה כמו: מהו צבע החולצה שלך? יכולה להיות קצרה כגון: "שחור", ויכולה להתפרסעל שני עמודים תוך פירוט מידת החולצה, הצבע המקורי שלה, האופן בו ממליץ היצרן לכבסה, תאריך ומקום רכישתה מחירהוכו'...מול חוקר מח"ש עדיף כמובן לבחור בגרסה הראשונה.

במהלך החקירה לא ממהרים חוקרי מח"ש להציג בפני הנחקר את דו"ח הפעולה שלו וזאת מתוך הנחה (נכונה כשלעצמה) שזכרונו של אדם אינו מושלם ולפיכך סביר כי ימצאו אי התאמות בין דו"ח פעולה שנרשם בסמוך לאירוע בשעת לחץ במהירות ובתנאים לא תנאים לבין עדות מאוחרת שנגבית בדר"כ מספר חודשים לאחר מכן,אי דיוקים אלו יהיו הבסיס מאוחר יותר להגשת כתב האישום.

לפיכך מומלץ להתעקש עם החוקר בטרם מסירת הגרסה על קריאת הדו"ח, ובכל מקרה חובה להקפיד כי דרישתכם זו תירשם בעדות עצמה (ע"מ למנוע הכחשה של החוקר מאוחר יותר) וכך גם תגובת החוקר.

כמובן שאם ידוע לכם סיבת החקירה- רצוי לרענן את זיכרונכם על ידי קריאת דו"ח הפעולה עוד בטרם הגעה למשרדי המחלקה- באם קיים בידכם העתק מדו"ח הפעולה שרשמתם.

כמהלך מקדים - רצוי במקרים הנכונים בהם השתתפתם באירוע אך שוטר אחר הוא זה שמילא את דוח הפעולה- לצרף מזכר קצר ע״י השוטרים האחרים המאשר את השתלשלות העיניינים בדו״ח הפעולה הראשי (משהו בסגנון- ״ראה דוח פעולה ע״ש ישראל ישראלי אשר נקרא על ידי ואושר כנכון") במקרה כזה תוכלו לבקש מהחוקר לקרוא את הדוח הראשי, פעולה נוספת אפשרית אך מומלצת פחות הינה חתימה על דוח הפעולה של אותו שוטר המאשרו כנכון.

במהלך החקירה יכול ותושארו בחדר לבד כשתיק החקירה מונח "במקרה" על השולחן- עד כמה שהעניין מגרה- זכרו כי אסור לכם בהחלט לגעת/להציץ/ לעיין בתיק- וברור כי מדובר בשיבוש הליכי חקירה.

בנוסף ייתכן ובמהלך החקירה תתבקשו לבצע עימות או שיוכנס לחדר החקירות המתלונן עצמו אף בלי הסכמתכם- זכרו- כל חדרי החקירות של המחלקה מצויידים באמצעים טכניים הכוללים הקלטות אודיו ווידיאו ומכאן גם העימות מוקלט ומתועד, במידה והחוקר יצא מהחדר באמתלה כלשהי (תרגיל מוכר לאלה מכם המשרתים כחוקרים) לא מומלץ לפנות אל המתלונן בקול או באמצעות תנועות כלשהן העלולות להתפרש כאיום אלא די אם תחזרו בפניו על חפותכם המלאה.

על פי רוב- באירועים בהן השתמש השוטר בכוח - היו עדים לכך שוטרים נוספים- בין אם כשותפים מלאים ובין אם כעדי ראיה, כל פניה אליהם ע״י השוטר תחשב כמובן לשיבוש הליכי חקירה או השפעה על עד. כל מי שתמים דיו לסבור כי ניתן לסמוך תמיד על שוטרים מהצוות/מתנדבים - מוזמן לעיין בלינק הבא ובו הסכם עד מדינה שנחתם ע"י מח"ש עם שוטר בעבירה של שימוש בכוח : "הסכם" (הפרטים המזהים נמחקו כמובן)

במהלך החקירה נוהגים חוקרי מחש מסויימים לעמת את השוטרהחשוד עם גרסאות אשר נמסרו על ידי שוטרים אחרים בין אם אלהמתוך עדות או מתוך דוח פעולה, ולבקש מהשוטר הנחקר הסבר על דברים שנאמרו ע״י שוטר אחר, מכיוון שאתם משרתים כשוטרים ולא כפרשנים או קוראי מחשבות- מומלץ להפנות את החוקר לשוטר שרשם את הדברים ולא לנסות וליתן להם פרשנות משל עצמכם- יש לזכור כי ההקשר של שורה שהוקראה לכם יכול ויקבל פרשנות אחרת מחוץ למקטע ממנו הוצאה ולפיכך לא כדאי להיכנס כלללניסיון לפרש שורה או אימרה מעדות אחרת ויש לדבוק בגרסתכם כפי שהובאה בחקירה עד כה.

כאשר נוכחים חוקרי מח"ש כי הם מתקשים ״לפצח״ את הנחקרסביר להניח כי ינסו להשתמש בטקטיקה ידועה גם היא- האיומים.משמעותה הינה הצגת מצג שווא כאילו יש בידיהם ראיות חותכות,עדים עלומים ואף "הבטחה" לכתבי אישום חמורים (זכור היטב מקרה של פרקליט בכיר במח"ש אשר נכנס במהלך חקירה עם מחשב נישא והחל מנסח את "כתב האישום" העתידי מול עיניו ההמומות של השוטר) - יש לשמור על קור רוח בחקירה ולזכור תמיד כי אם החקירה הייתה כה מוצלחת כנגדכם- סביר להניח שהחוקר לא באמת זקוק להודיה שלכם.

כתרגיל חקירה- סבורה המחלקה לחקירות שוטרים- כי הצגת ראיות "מפוברקות" בפני הנחקר לשם קבלת תגובתו-הינה לגיטימית הגם שבתי משפט מתחו לא פעם ביקרות על כך, (לדוגמה חוקר מח"ש שמצהיר בעדות כי ביקר בזירה והבחין בשובל דם על הרצפה הודה אח"כ במסגרת חקירתו בבית המשפט כי השתמש במקרה זה "בתרגיל חקירה" ולא ביקר באמת בזירה) משכך הם פני הדברים קחו בחשבון כי יעשה ניסיון לשבור את גרסתכם גם באמצעות ראיות מסוג זה.

הקלטת החקירה

ע"פ חוות דעת של פרקליטת המדינה לשעבר שופטת בית המשפט העליון היום הגברת עדנה ארבל- הקלטת חקירה ע"י נחקר מעלה חשד לעבירה של שיבוש הליכי חקירה (שכן קיימת האפשרות כי זו תתגלגל לאוזניי עד שטרם נחקר) ולפיכך אסור להקליט את החקירה במח"ש.

הגם שבמקרה והשוטר מוזמן למח"ש נדיר כי יבוצע חיפוש על גופו- עדיין המחיר אינו שווה את הסיכון ולפיכך לא הייתי ממליץ לאיש להסתכן בנושא זה.

משמעות הדבר הינה כי האופן בה תשתקף חקירתכם מאוחר יותר בבית משפט תלוי כולו בדרך כלל בהודעה הכתובה ולפיכך חובה לקרוא את ההודעה בסיום מסירתה ובטרם חתימה עליה.

יש להקפיד על סימני הקריאה והקיצורים ולהוסיף (בכתב יד או באמצעות אימרה בסיום) - כל הערה או השגה.

זכרו- מקרים של "דברי הוצאו מהקשרם" "לא אמרתי ככה בדיוק" או "החוקר לא רשם מה שאמרתי" נשמעים בדיוניים בבית המשפט בין אם מדובר בחקירה של חוקר משטרתי ובין אם מדובר בחקירה של חוקר מח"ש.

סיום החקירה

בסיום החקירה יכול שיוחלט על שחרור הנחקר בתנאים- כגון איסור יצירת קשר או הרחקה מתחנת המשטרה,חוק המעצרים בנושא זה אינו מבדיל כמובן בין אזרח לשוטר ולפיכך כל שחרור בתנאים במח״ש חייב שייעשה בהסכמת השוטר!

יש לזכור-שוטר שמורחק מיחידתו-אינו זכאי לקבלת משכורת על התקופה בה הורחק מיחידתו (סעיף 79(א)(1) לחוק המשטרה (דין משמעתי בירור קבילות שוטרים והוראות שונות) התשנ"ו 2006).

במידה והשוטר אינו מסכים עומדת בפני החוקרים האפשרות ״לוותר״ על תנאי זה, או להגיע לבית משפט לדיון על תנאי השחרור.
_____________
  • הערה - מטור זה הושמט בכוונה נושא בדיקת הפוליגרף במסגרת חקירת מח"ש - וזאת עקב חשיבות הנושא והעובדה כי רבות השאלות סביבו, לפיכך סברתי כי ראוי ואייחד לפוליגרף- טור נפרד אשר יועלה בקרוב.




מכתב חנינה של הנשיא
(לחץ על המכתב להגדלה)