הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
משמעת - אמצעים מינהליים
 

עם יציאתו של השוטר מהמחלקה לחקירות שוטרים נגלה בפניו עולם חדש רווי מושגים מעורפלים הקשור לעתידו בשירות.

במאמר הזה ננסה "לקלף" מעט את הנסתר,לבאר את המושגים הרלוונטיים ולהסביר במילים פשוטות את התהליך מבחינת ההליכים המנהליים.

סיום החקירה ושחרור

בסמוך לסיום גביית הודעתו של השוטר כחשוד בעבירה, מעביר חוקר המחלקה את חומר החקירה שנאסף עד פה בצירוף הודעתו של השוטר אל מדור אמצעים מנהליים במטה הארצי וזאת לשם קבלת החלטה על המשך שירותו של השוטר, הכל בהתאם לסעיף 77י לפקודת המשטרה שזו לשונו:

השעיה

77י. שוטר שמתנהלת נגדו חקירה על ביצוע עבירה או עבירת משמעת, רשאי המפקח הכללי להשעותו ממשרתו, ובלבד שלא יושעה קצין משטרה בכיר אלא באישור השר; הושעה שוטר, יבחן המפקח הכללי את ההשעיה מזמן לזמן, בהתאם לפקודות המשטרה.

כאן המקום להבהיר- שוטר אשר שוחרר בתנאים מגבילים בסיום חקירתו (לדוגמה- הרחקה מתחנת המשטרה או מעצר בית) לא יקבל שכר בעבור ימים אלו בהתאם לסעיף 79 (א) (1) לחוק המשטרה:

אי זכאות לשכר בעד ימי היעדרות(תיקון התשס"ח)

79.(א) שוטר שהורשע בעבירת משמעת לפי פרט 5 לתוספת הראשונה או שנעדר מן

השירות באחת מהנסיבות המפורטות להלן, לא יהיה זכאי לשכר בעד כל יום או

חלק ממנו של היעדרות:

(1) השוטר היה נתון במעצר או ששוחרר בערובה בתנאים מגבילים המונעים  ממנו להתייצב לשירות;

(2) ....

העובדה כי מרבית השוטרים אינם מודעים למצב חוקי זה, מביאה רבים מהם מיד עם סיום חקירתם- לחתום בהסכמה על תנאי שחרור שכוללים הרחקה מהעבודה לתקופות של בין עשרה ימים לשבועיים וזאת מבלי לדעת כלל כי בתקופה זו לא יהיו זכאים לשכר.זאת ועוד, תקופה זו של הרחקת השוטר מהיחידה (לעיתים קרובות ללא כל הצדק או צורך חקירתי) - מנוצלת ע"י המחלקה לחקירות שוטרים לשם העברת החומר שנאסף למדור אמצעים מנהליים מבלי לחץ - שכן ממילא השוטר מורחק מעבודתו, בעוד שאם היה השוטר מוחזר עוד באותו היום לעבודתו- היו נתקלים הגופים השוקלים את ההשעיה במכשול שכן השוטר כבר חזר ומשרת בתפקידו ומכאן יצטרכו נימוקים כבדי משקל לשנות את המצב הקיים.

יש לזכור - על תנאי השחרור של השוטר במח"ש עם סיום חקירתו חלים החוקים הרלוונטיים לכל נחקר/עצור דהיינו- שחרור בתנאים מגבילים שלא באמצעות בית משפט יכול שיעשה אך ורק בהסכמת המשוחרר! ומכאן שסירוב לשחרור בהרחקה מהיחידה או למעצר בית יוביל (בהתאם לעבירה) לאחת משניים- או בקשה לשחרור בתנאים בבית המשפט, או (והסביר יותר) ויתור של חוקר מח"ש על התנאים המגבילים או חלקם.

מדור אמצעים מינהליים

מדור זה ממוקם במטה ארצי באגף משאבי אנוש של המשטרה ומורכב רובו ככולו מקצינות משטרה- עורכות דין בהשכלתן- אשר תפקידן לעבור על תיק החקירה של השוטר ולהמליץ לראש האגף על ההליך המנהלי שיינקט כנגד השוטר במקביל לתיק החקירה כנגדו.

הבסיס החוקי לעבודתם קיים בסעיף 10(2) לפקודת המשטרה:

10. המפקח הכללי רשאי -

(1) ....

(2) להשעות שוטר שאינו קצין-משטרה בכיר, להורידו בדרגה, לשחררו מן השירות או לפטרו, אם הוכח,להנחת-דעתו, שהשוטר מתרשל או בדרך כלל בלתי-יעיל במילוי תפקידיו או אינו מתאים מבחינה אחרת למלא תפקידיו; אולם מפקח לא יפוטר ולא ישוחרר אלא באישור השר;

בפני הקצין/ה במדור אמצעים מנהליים אם כן עומדות מספר אפשרויות- להמליץ על פיטורי השוטר, להמליץ על השעייתו, להמליץ על העברתו מתפקידו, או להמליץ שלא לנקוט נגדו כל צעד.

הוצאת השוטר לחופשה כפויה

מיד עם קבלת חומר החקירה שנאסף ע"י מח"ש תחליט קצינת אמצעים מנהליים על הוצאתו של השוטר לחופשה כפויה- וזאת עד לקבלת ההחלטה הסופית בעניינו.
חופשה כפויה (או חופשה מאולצת) הינה לכאורה המצב האופטימלי בעבור השוטר- השוטר נמצא בחופשה, עליה הוא מקבל משכורת מלאה ואין מנכים לו ימי ח"ש בעבור תקופה זו.
מכאן - ברור כי שוטר שנמצא בחופשה כפויה מהווה "נטל כלכלי" על המערכת והנטייה לכן תהיה לערוך לשוטר שימוע בהקדם האפשרי על מנת לקצר ככל הניתן את תקופת "החופשה הכפויה".
לפי הנוהל חופשה כפויה לשוטר בד"א לא תעלה על 30 יום, ואילו לקצין -60 יום, ואולם פרק הזמן הנ"ל ניתן להארכה מפעם לפעם.
 

שימוע

לאחר ניתוח החומר ממח"ש וקבלת פרופיל שירות מהיחידה (בהתאם לסוג העבירה), יוזמן השוטר-החשוד לשימוע בפני קצינת אמצעים מנהליים, הזימון ייעשה באמצעות קצינת אמ"ש ביחידה ויצורף לו "פתיח" אשר יועבר גם הוא לשוטר.
בפתיח יפורטו העבירות המיוחסות לשוטר (בדומה לאלו עליהם נחקר במח"ש) וכן עברו המשמעתי (אם קיים) של השוטר- וחשוב מכל- תובהר מטרת השימוע- האם כוונת עורכת השימוע להשעות את השוטר או לפטרו.
בהליך השימוע זכאי כמובן השוטר להיות מיוצג ע"י עו"ד וכן קיימת לו זכות (מוגבלת לצערי) לעיון בחומר החקירה המפליל כנגדו וכן בהודעותיו בחקירה (ובכלל זה עדות פתוחה,עדות באזהרה, עימות וכו'...)
ע"פ המדיניות הנוהגת במחלקת אמצעים מנהלים- אין זכות להעתקת החומר (צילומו) אלא רק לעיין בו וכן אין זכות לשוטר לעיין בחומר החקירה (באותם מקרים בהם מדובר בחקירה שעדיין מתנהלת) ועל כן ברוב המקרים לא ייחשף בפני השוטר או סנגורו אלא חלק מזערי מהחומר כנגדו, מצד שני- ההחלטה לגבי השוטר (השעיה/פיטורים/העברה/חזרה לעבודה) אמורה גם היא להתקבל אך ורק על סמך אותו חומר שהוצג בפני השוטר בהליך השימוע.
כיצד ייתכן הדבר? האם מישהו באמת סבור שעורכת השימוע מסוגלת "להתעלם" מחומרי חקירה רלוונטיים (כגון- עדות המתלונן,עדי ראיה וכו'...) ולבסס באמת ובתמים החלטה על סמך אותו חומר דל שהוצג לשוטר בלבד? ברור כי התשובה לכך שלילית ואולם עד היום מנצל מדור משמעת את העובדה כי אף שוטר לא פנה עדיין לבית המשפט לבחון חוקיות (והוגנות) פעולה זו של מחלקת משמעת ומרשה לעצמו בצעד פוגעני לערוך לשוטר שימוע, לבקש את תגובתו וזאת במרבית המקרים מבלי ליתן לו אפשרות הוגנת להתמודד עם הראיות שקיימות כנגדו.
 

מהשימוע ועד להחלטה

באם שהה השוטר בחופשה כפויה עד מועד השימוע- הרי מרגע קיומו ועד לקבלת ההחלטה- חוזר השוטר לסטטוס זה (מקבל שכר,לא עובד,לא מנקים ימי ח"ש).
קצינת אמצעים מנהליים תעבור על חומר החקירה בעניינו, על פרופיל השירות (בעיקר בעבירות השימוש בכוח) וחוות הדעת מהיחידה ועל טיעוניו בשימוע- ועל סמך אלה תקבל החלטה בעניינו.
על סמך החלטה זו תועבר "המלצה" אל היועץ המשפטי למשטרה ובהמשך יחליט ראש אמ"ש על בסיסה את החלטתו לגבי השוטר.
ויוער - הגם כי מדור אמצעים מנהליים- הינו גורם ממליץ בלבד- הרי שהמלצתו במרבית המקרים הינה בעצם החלטה שכן נדירים עד מאוד המקרים בהם לא מתקבלת המלצה זו.
על החלטת ראש אמ"ש/ מפכ"ל לגבי השעיה או פיטורים של שוטר ישנה אפשרות לערער בפני בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ.
 

תוקף ההחלטה

החלטת ראש אמ"ש לגבי פיטורים/השעיה/העברה מתפקיד נתונה לבדיקה של מחלקת משמעת במשטרה מדי זמן ובעת שינוי נסיבות.

ע"פ הנהוג תיבדק ההחלטה (ואם קיים צורך - אף ייערך שימוע נוסף) בכל "צומת" של ההליך הפלילי, לדוגמא- מיד עם סיום החקירה, עם הגשת כתב האישום, עם הכרעת הדין וכו'... ומכאן שיכול ותשתנה ההחלטה בהתאם לנסיבות החדשות.
 

המשמעות הפרקטית של ההחלטה

שוטר שהוחלט על פיטוריו יהיה זכאי (ברוב המקרים) לתשלום מלוא פיצויי הפיטורין.
אם זכאי השוטר לגימלה (פנסיה) יהא זכאי לה גם עם פיטוריו.
ברם, מענק הפרישה (בגובה חצי משכורת על כל שנת שרות ועד לתקרה של 20 שנה) ישלל ממנו עד להחלטה נפרדת לגביו.
שוטר שהושעה - יהיה זכאי בחצי שנה הראשונה לתשלום 75% ממשכורתו, ואחר מכן יירד הסכום ל-50% עד לסיום עניינו.
השוטר יכול להשלים את שכרו לגובה 100% באמצעות ימי חופשה (5 ימי ח"ש בחודש)
שוטר שהושעה יילקחו ממנו נשקו ותעודת השוטר.
שוטר מושעה רשאי לעבוד בעבודה נוספת (כמובן שיידרש לתיאום מס) שתאושר ע"י המשטרה.
שוטר שהושעה והוחזר לשירות לאחר שזוכה- יוחזר שכרו רטרואקטיבית לגובה 100% בחודשי ההשעיה.

המלצות/הערות ושאר תובנות

  • נוכח העובדה כי במרבית המקרים נשענת החלטה על הודעת-השוטר, יש לזכור שהודיה במח"ש בעבירה פלילית או משמעתית- תגרום לרוב לפיטורי השוטר ולחוסר יכולת לטעון כנגד פיטורים/השעיה.
  • רצוי להתווכח ולא להסכים לתנאי שחרור במח"ש שכוללים הרחקה או מעצר בית- שכן אלא מאפשרים למדור משמעת זמן להניע את התהליך לקראת פיטורי/השעיית השוטר ע"י הוצאתו לחופשה כפויה שכן לעולם יהיה מצבו של שוטר שחזר לעבודתו בסיום החקירה טוב יותר ממצבו של שוטר שהוצא לחופשה כפויה.
  • חוות הדעת של היחידה- או מפקד היחידה- הינה בעלת משמעות רבה במקרים בהם הראיות כנגד השוטר גבוליות.
  • הגם ואמצעים מנהליים הינו גוף משטרתי שאינו שייך למח"ש - רצוי (בלשון המעטה) שלא לסמוך על "הפרדת רשויות" בין שני גורמים אלו... יש לקחת בחשבון שטענות שיעלה שוטר (או סנגור) בפני מחלקת אמצעים מנהליים במהלך השימוע- סביר להניח שיועברו ע"י מדור משמעת לידיעת האחראים על החקירה במח"ש.

עניין זה רלוונטי כאשר הינך סבור כי תיק החקירה כולל "חורים" מסויימים או כאשר הינך מתכוון לחשוף במהלך השימוע את קו ההגנה העתידי במשפטך- שכן יש לזכור שבמרבית המקרים השימוע במדור משמעת נערך בזמן שהחקירה מתנהלת ובסמכות מח"ש להמשיך ולחקור את כל הנקודות שתעלה בשימוע.

 




מכתב חנינה של הנשיא
(לחץ על המכתב להגדלה)